תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטות ממשלה

נושא ההחלטה:

 תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטות ממשלה

מחליטים:
 בהמשך להחלטת הממשלה מס' 4865 מיום 9.2.2020 (להלן – החלטה 4865) ולנוכח הימשכות האיום הביטחוני שעימו מתמודדים תושבי העיר אשקלון:

מטרות ההחלטה:

1.       על מנת לחזק את החוסן האזרחי-ביטחוני של תושבי העיר אשקלון, להכריז על העיר אשקלון כאזור עדיפות לאומית לשנים 2022-2021 לטובת הפעלת הכלים שיעוגנו בהחלטה זו, אשר מטרותיה העיקריות הן:

 א.         חיזוק החוסן האזרחי-ביטחוני של תושבי העיר אשקלון באמצעות מטרות המשנה שלהלן: (1) חיזוק יכולותיה של עיריית אשקלון לפעול בעתות חירום; (2) חיזוק המסוגלות של תושבי העיר אשקלון להתנהל נכון בעתות חירום; (3) שיפור השירותים לתושב.

 ב.         פיתוח כלכלי-חברתי של העיר אשקלון באמצעות מטרות המשנה שלהלן: (1) שיפור נתוני התעסוקה של תושבי העיר אשקלון, לרבות שיפור פריון העבודה; (2) משיכת יזמים לעיר אשקלון; (3) תגבור פעולות חינוך.

 ג.          פיתוח ושדרוג תשתיות באמצעות מטרות המשנה שלהלן: (1) פיתוח תשתיות תומכות דיור, לרבות תשתיות תחבורה; (2) התחדשות עירונית המאפשרת גם שיפור מצב מיגון בתי המגורים; (3) פיתוח ושדרוג תשתיות סביבתיות.

חיזוק החוסן הביטחוני-אזרחי של תושבי העיר אשקלון

2.       בהמשך לסעיף 1(ב) להחלטה 4865 ולטובת הרחבת הכיסוי שניתן על ידי המצלמות הפרוסות בעיר, להטיל על משרד הפנים להקצות לעיריית אשקלון, בהרשאה להתחייב, סך של 2 מיליון ₪ לשנת 2020 לצורך פריסת מצלמות גבהים לניטור נפילות והתמודדות עם תרחישי הביטחון בעיר, בכפוף להתחייבות העירייה כי הקמת המצלמות והפעלתן ייעשו תוך צמצום החשש לפגיעה בפרטיות. לצורך כך יקצה משרד המודיעין ממקורותיו למשרד הפנים סך של 2 מיליון ₪ בשנת 2020.

3.       להטיל על משרד הדיגיטל הלאומי לקדם את התשתיות ואת היכולות הדיגיטליות של עיריית אשקלון ושל תושביה באמצעים כדוגמת:

א.         שדרוג המוקד העירוני, לרבות רכיבים דיגיטליים של תוכנה, חומרה, הדרכה ואבזור, וזאת על מנת לשפר את מוכנות העיר אשקלון לפעול בשגרה ובחירום ולהתמודד עם אירועים ביטחוניים.

 ב.         קידום האוריינות הדיגיטלית של תושבי העיר, בדגש על האוכלוסייה המבוגרת, לטובת שיפור מוכנותם ויכולתם לפעול במרחב הדיגיטלי בשגרה ובחירום, וכחלק מהמאמץ לשפר את החוסן הלאומי.

לצורך כך יקצה משרד הדיגיטל הלאומי 3 מיליון ש"ח בשנים 2022-2021.

4.       להנחות את המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי להקצות ממקורותיו סך של 2.8 מיליון ₪, בפריסה שווה על פני השנים 2022-2021, לצורך השתתפות, בהיקף של עד 90% מהעלות, ברכישת אמצעים טכנולוגיים לשימוש הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול בעיר אשקלון, לצורך סיוע לחיזוק החוסן הקהילתי של הרשות.

5.       להמשיך להפעיל את מרכז חוסן בעיר אשקלון בשנים 2022-2021 לטובת חיזוק יכולת ההתמודדות הרגשית והמנטלית של התושבים, חיזוק החוסן הקהילתי-חברתי וחיזוק מוכנות העיר לחירום, בהתאם להחלטת הצוות הבין-משרדי של מרכזי החוסן מיום 30 באוקטובר 2019. לצורך כך, תקציב שהקצה משרד הביטחון לנושא, בהתאם להחלטה 4865, ישמש גם עבור שנת 2021. כמו כן, משרד העלייה והקליטה יעביר למשרד הבריאות סך של 150 אלף ₪, לשנת 2021, לצורך הנגשת הסיוע במרכז החוסן הקהילתי באשקלון לעולים בשפתם, לרבות תרגום חומרי הסברה (להלן – הנגשת הסיוע לעולים). בנוסף, יוקצה בשנת 2022 סך של 1.5 מיליון ש"ח, בהתאם למקורות התקציביים הבאים:

 א.         המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יעביר למשרד הבריאות, 0.5 מיליון ש"ח.

 ב.         המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי יעביר למשרד הבריאות 0.35 מיליון ₪.

 ג.          משרד העלייה והקליטה יעביר למשרד הבריאות 150 אלף ₪ לצורך הנגשת הסיוע לעולים.

 ד.         משרד הבריאות יקצה 0.5 מיליון ש"ח מתקציבו בשנת 2022.

משרדי הממשלה המנויים לעיל יהיו חברים בוועדת ההיגוי של מרכזי החוסן, לרבות המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, שזו השנה הראשונה לחברותו בוועדה.

6.       להטיל על משרד החינוך להקצות מתקציבו סך של 12.5 מיליון ₪ בשנים 2022-2021, בפריסה שווה על פני שנות הלימודים התשפ"ב - התשפ"ג, עבור שעות טיפול וייעוץ רגשי בבתי הספר ובגני הילדים לתלמידים, להורים ולצוותי החינוך באשקלון, עבור חיזוק חוסן התלמידים וצוותי החינוך וכן עבור תמיכה במערך המטפל בשדה החינוך בעיר. התקצוב ייעשה בכפוף לאישור תכניות העבודה על ידי משרד החינוך.

7.       הממשלה פונה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון (להלן – הקרן) בבקשה כי תבחן לאשר העברה של  עד 2 מיליון ש"ח לעיריית אשקלון עבור ביצוע פעילויות חינוכיות סביבתיות בעיר אשקלון, בכפוף לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 והתקנות שעל פיו ובתנאים שתקבע הקרן.

8.       להנחות את המשרד לביטחון הפנים להגדיל את היקף השתתפותו במימון פקחים ביחידת הפיקוח העירוני הייעודית הפועלת במערך האכיפה העירוני (להלן - שיטור עירוני) באשקלון לצורך שיפור הזמינות והתגובה של כוחות האכיפה בעיר, כך שישתתף במימון של עד 60% ממצבת הפקחים הפועלים במערך האכיפה העירוני בשנים 2022-2021. השתתפות המשרד במימון פקחים תהיה בהיקף מקסימלי שיקבע המשרד לביטחון הפנים ובהתאם למצבת הפקחים בפועל ולכללים שיקבע בנושא.

למען הסר ספק, יובהר כי לאחר תום תקופת תוקפה של החלטה זו, יחולו לעניין השתתפות המשרד במימון הפקחים הפועלים במערך האכיפה העירוני באשקלון והאמצעים המוקצים לפעילותם, התבחינים והכללים הרוחביים החלים בנושא, כפי שנקבעו על ידי המשרד לביטחון הפנים.

9.       להנחות את המשרד לביטחון הפנים להקצות ממקורותיו סך של עד 130 אלף ₪ לשנת 2021 לצורך השתתפות במימון רכישת רכב נוסף לטובת פעילות מערך האכיפה העירוני באשקלון.

התשלום יועבר לרשות המקומית בכפוף לקבלת אסמכתאות ובהתאם לכללים שיקבע המשרד לביטחון הפנים בנושא.

פיתוח כלכלי-חברתי

10.   להורות לשר האוצר ולשר הכלכלה והתעשייה לפעול לתיקון התוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, כך שאזורי התעשייה המרחביים של העיר אשקלון יוגדרו כאזור פיתוח א', וזאת בהוראת שעה לפרק זמן של שנתיים. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, פעולה מאזנת למימון הפחתת ההכנסה האמורה בסעיף זה תתבצע באמצעות 5 מיליון ₪ מתקציב הפעילות של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בשנת 2021 ומסכומים שנותרו בשנת 2020 בתקציב משרד מבקר המדינה.

11.   לקבוע כי העיר אשקלון תיחשב כיישוב בעל עדיפות לאומית בתקופת תוקפה של החלטה זו לעניין כלי סיוע קיימים של משרד הכלכלה והתעשייה אשר במסגרתם נקבע תנאי סף לפיו על היישוב להיכלל במפה הכללית  או שניתנת בהם עדיפות ליישובים במפה הכללית בסעיף זה, "המפה הכללית" כהגדרתה בהחלטת ממשלה מס' 3738 מיום 15.4.2018 בנושא "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית" או מכוח החלטה שתבוא במקומה.

12.   להטיל על משרד המודיעין לפעול, בשנת 2021, לעידוד ולפיתוח יכולות טכנולוגיות הרלוונטיות לעולם המודיעין במרחב הביטחוני של אשקלון באמצעות מגוון כלי סיוע ומענקים לחברות הזנק בתחילת דרכן. לצורך כך, תקציב שהקצה משרד המודיעין בשנת 2020, בסך 3 מיליון ₪, ישמש גם עבור שנת 2021.

13.   להטיל על משרד החינוך לתגבר מתקציבו, בשנים 2022-2021, פעילויות בית-ספריות בעיר אשקלון בהיקף כולל של 7.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על-פני שנות הלימודים התשפ"ב-התשפ"ג. התקצוב ייעשה בכפוף לאישור תכניות העבודה על-ידי משרד החינוך.

14.   להנחות את משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה להקצות 9 מיליון ש"ח מתקציבו לפעילויות חינוך בלתי פורמלי בעיר אשקלון בשנים           2022-2021, וכן עד לתום שנת הלימודים התשפ"ג. הקצאת התקציב תתבצע בהתאם לתכנית עבודה שיגבש המשרד בתוך 90 יום לרבות על ידי תיקון מבחני התמיכה של המשרד באופן שייתן העדפה בתחומים מתחומי החלטה זו, לפי הצורך. עיריית אשקלון לא תחויב לשאת בהשתתפות כספית במסגרת פעילויות אלו.

פיתוח ושדרוג תשתיות

15.   להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – תחבורה) להקצות, מתקציב הסלים העירוניים, ככל שיתוקצב, סך של עד 3 מיליון ₪ עבור עיריית אשקלון, לשנת 2021, לצורך תכנון תחנה מרכזית חדשה בעיר.

16.   ככל שיוחלט על תקצוב סל מסופים במסגרת תקציב משרד התחבורה בשנים 2022-2021, ובכפוף להשלמת התכנון של התחנה המרכזית ע"י העירייה, בהתאם לדרישות משרד התחבורה, להנחות את משרד התחבורה לתעדף את הקמת התחנה המרכזית בסכום של עד 50     מיליון ₪. אם אומדן הפרויקט, כולל חניון לילה, יהיה גדול מהסכום שתוקצב כאמור, תפעל העירייה לאיתור מקור תקציבי נוסף. תנאי לתקצוב ביצוע התחנה יהיה כי עיריית אשקלון איתרה שטח מתאים לחניון לילה לאוטובוסים בגודל של לפחות 20 דונם ותפעל לאישור תב"ע לצורך כך.

17.   להנחות את משרד התחבורה להעביר לעיריית אשקלון תקציב של 15 מיליון ש"ח בשנים 2022-2021 במסגרת קול קורא "שותפים לדרך" לפרויקטים תחבורתיים בעיר אשר עומדים בתנאי הסף. תקציב זה יהיה תלוי בתקצוב מלא של הסלים העירוניים בהתאם לתקציב הניתן בשנת 2018. אם יהיה קיצוץ תקציבי בסלים אלה, תתוקצב עיריית אשקלון בחלק היחסי בהתאם לקיצוץ. רשימת הפרויקטים המלאה תאושר בין המשרד לבין עיריית אשקלון עד לתאריך 30.06.2021.

18.   להנחות את המשרד לשירותי דת להקצות, בכל אחת מהשנים 2021       ו-2022, 1% מהתקציב הייעודי למבני דת, ולא יותר מ-750 אלף ₪, עבור הקמה ושיפוץ של מבני דת ובית עלמין בעיר אשקלון בהתאם לצרכים ולתוכנית העבודה המשרדית.

19.   הממשלה פונה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון בבקשה להעלות לדיון בהנהלת הקרן את סכומי הסיוע הבאים, בכפוף לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984, והתקנות שעל פיו ובתנאים שתקבע הקרן:

 א.         סכום של עד 3 מיליון ש"ח, עבור תכנון והקמת מרכזי מחזור פסולת בעיר אשקלון.

 ב.         סכום של עד 5 מיליון ש"ח, עבור רכישת ציוד והקמת תשתיות להפחתת הטמנה של פסולת בעיר אשקלון בהתאם לתוכנית שתאשר הקרן.

 ג.          סכום של עד 35 מיליון ₪, עבור הקמת מתקן למיון פסולת עירונית בעיר אשקלון. הסיוע יינתן בהתאם ליכולת הקליטה של המתקן ולא יותר מ-40% מעלות הקמת המתקן, והכול בהתאם לקבוע בקול קורא מס'  9383 שפרסם המשרד להגנת הסביבה בעניין הקמה ושדרוג מתקני מיון לפסולת עירונית (בהתאם לגרסתו המעודכנת). על המתקן האמור להיות בעל יכולת קליטה ומיון מינימלית של 600 טונה ליום פסולת עירונית מעורבת ובעל יכולת הנדסית להפרדה ממוכנת שאינה ידנית של פסולת עירונית מעורבת, לפחות ל-4 זרמים מבין הזרמים הבאים: חומר אורגני (חובה), נייר וקרטון, מתכות, אל-מתכות, פלסטיק ו RDF.

  ד.         סכום של עד 5 מיליון ש"ח  עבור החלפת גגות אסבסט בעיר אשקלון, תוך מתן עדיפות למקומות שבהם יוצבו מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת על הגגות המוחלפים, והכול בהתאם לתנאים ואמות מידה שתקבע  הקרן.

20.   להטיל על משרד האוצר להקצות מתוך התקציב שהוקצה לתשתיות תומכות דיור בנספח ב' להחלטת הממשלה מס' 326 מיום 16.8.2020 שעניינה "אישור עדכון התוכנית המפורטת בהתאם לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020)", סך של 60 מיליון ₪ לרשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון לצורך ביצוע תשתיות-על תומכות דיור בעיר אשקלון, וכן להביא לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח את אומדן עלויות הפרויקט.

21.   להנחות את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל (להלן - המועצה) להביא לדיון בפני המועצה הצעת החלטה להסמכת ועדת המשנה של המועצה להעלות את שיעור הקרקע המשלימה בעיר אשקלון לעד 25% מכלל יחידות הדיור הכלולות בהסכם הגג לטובת התחדשות עירונית, בכפוף להתקדמות שיווק יחידות הדיור בהתאם להסכם הגג ולהיקף וקצב ניצול יחידות דיור לטובת התחדשות עירונית במסלולים השונים.

22.   לתקן את החלטת הממשלה מס' 320(דר/30) מיום 30 ביולי 2015, שעניינה "הכרזה על מתחמים מועדפים לדיור", כך שתכנית תמל/1022 במתחם שכונת האגמים מזרח באשקלון תכלול 7.5% יחידות דיור שישווקו במסגרת מכרז דיור להשכרה.

23.   לתקן את החלטת הממשלה מס' 1318(דר/57) מיום 7 במרץ 2016, שעניינה "הכרזה על מתחמים מועדפים לדיור", כך שתכניות תמל/1047 ו-תמל/1048, במתחם מ-6 ומתחם שכונת אבן עזרא (מ-7 דרום) באשקלון, יכללו 7.5% יחידות דיור שישווקו במסגרת מכרז דיור להשכרה.

24.   לתקן את ההכרזה על מתחם מ-7 באשקלון, במסגרת החלטת הממשלה מס' 2037(דר/52) מיום 2 בספטמבר 2014, שעניינה "הכרזה על מתחמים מועדפים לדיור", כך שתכנית תמל/ 1006 תכלול 7.5% יחידות דיור שישווקו במסגרת מכרז דיור להשכרה.

25.   בהתייחס לסעיפים 24-22, ניתן יהיה להסיט את מספר יחידות הדיור במסגרת מכרזי דיור להשכרה מתוכנית לתוכנית, ובלבד ש-7.5% מיחידות הדיור ישווקו במסגרת דיור להשכרה בתוכניות הנזכרות.

תקציב

26.   עד לאישורו בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2020, כל הקצאות התקציבים לפי החלטה זו כפופות להוראות סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ולהוראות סעיף 49ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. ככל שלא יאושר תקציב מדינה לשנת 2021, תהיה כפופה הקצאת התקציבים לפי החלטה זו גם בשנה זו להוראות החוקים האמורות.

27.   בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ולצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור, יקצו משרדי הממשלה מתקציביהם את הסכומים המפורטים בהחלטה לשנים 2021 עד 2022, כפי שיפורט להלן:

 א.         משרד המודיעין יקצה מתקציב הפעולות של המשרד.

 ב.         משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה יקצה מתקציב ההקצבות או התמיכות של המשרד.

 ג.          משרד הדיגיטל הלאומי יקצה מתקציב הרכש של המשרד.

 ד.         המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי יקצה מתקציב פעילות הרשות לביטחון קהילתי.

 ה.         המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה מתקציב הרכש של המשרד.

 ו.          משרד העלייה והקליטה יקצה מתקציב - הרכש של המשרד.

 ז.          משרד הבריאות יקצה מתקציב התפעול של המשרד.

 ח.         משרד החינוך יקצה מתקציב הרכש של המשרד.

 ט.         המשרד לביטחון הפנים יקצה מתקציב פעילות שיטור עירוני.

  י.          המשרד לשירותי דת יקצה מתקציב התפעול שלו.

28.   משרדי הממשלה המנויים בסעיף 27 ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור.

עדיפות לאומית

בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – החוק), בנושא אזורי עדיפות לאומית, החלטה זו נשענת על  השיקול הקבוע בסעיף 151(ב)(1) לחוק, בעניין המצב הביטחוני באזור או ביישוב.

העיר אשקלון מהווה מטרה מרכזית לארגוני טרור ברצועת עזה והיא חשופה למנעד רחב של איומים ביטחוניים, שהם שונים וייחודיים ביחס לשאר אזורי מדינת ישראל (למעט יישובי עוטף עזה). לפי נתוני מערכת הביטחון, מסיום מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 ועד נובמבר 2019, נהרגו בגבולות העיר 6 אנשים, נפצעו 111 איש וזוהו כ-4,000 מקרי פגיעות חרדה. על פי נתוני העירייה, מתוך כלל נפגעי החרדה בעיר כ-250 סבלו מפגיעות חרדה ברמה גבוהה. החלטה זו נותנת מענה ממוקד לעיר אשקלון, בשים לב למטרות המוגדרות בסעיף 1 להחלטה, על בסיס הנתונים התומכים שלהלן:

א.      מהמידע שנמסר ממערכת הביטחון עולה כי רמת האיום על תושבי העיר אשקלון, מאז מבצע "צוק איתן", שונה וייחודית ביחס לכל יתר הרשויות המקומיות, בארץ בכלל ובדרום בפרט, למעט אלו הנכללות בתחום עוטף עזה, אשר נתונות למנעד רחב יותר של איומים ואשר לאור מאפייניהם הנבדלים נקבעו כאזור עדיפות לאומית נפרד בהחלטת ממשלה מס' 566, מיום 22 בנובמבר 2020, שעניינה "תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2021 - 2022 ותיקון החלטות ממשלה". הייחודיות באיומים באה לידי ביטוי, בין היתר,  בהיקף ההתרעות והשיגורים לעיר, וכן בהיבטים נוספים.

בין השנים 2018 – 2020 עמד מספר ההתרעות בעיר אשקלון על 191, מתוכן 88 באזורי מגורים ו-110 באזור התעשייה הדרומי, כאשר בתקופה שבין יוני 2019 עד נובמבר 2020 בלבד עמד מספר ההתרעות בעיר אשקלון על 34 (ביוני 2019 ביצע פיקוד העורף מעבר להתרעה סלקטיבית, כאשר המשמעות היא חלוקה לכ-1,700 אזורים, לעומת 254). להשוואה, בעיר נתיבות עמד מספר ההתרעות באותה התקופה על 16 בלבד, באשדוד על 10, בבאר שבע על 2 ובאופקים לא היו התרעות כלל. גם בראיה תלת-שנתית, היה מספר ההתרעות באשקלון גבוה משמעותית ביחס לכל יתר הרשויות, למעט הרשויות בעוטף עזה, כאשר בעיר נתיבות, בשנים 2018 – 2020, הוא עמד על 49, כרבע מהנתון המקביל באשקלון, והבאה אחריה היא אשדוד עם 29 התרעות. תמונה דומה עולה מבחינת מספר השיגורים לעיר אשקלון, ביחס ליתר הרשויות בדרום ובמדינה בכלל, עם 138 שיגורים לעבר העיר בין השנים 2018 – 2020, לעומת 69 בנתיבות ו-49 באשדוד. להלן טבלה המפרטת את מספר השיגורים לעבר הרשויות המקומיות המאוימות ביותר, אחרי עוטף עזה, בשלוש השנים האחרונות: