ייעול המגזר הציבורי: האצת שירות הדיגיטל לאזרח ויצירת תשתיות דיגיטליות וכלי מדיניות תומכים ותיקון החלטות ממשלה

נושא ההחלטה:

ייעול המגזר הציבורי: האצת שירות הדיגיטל לאזרח ויצירת תשתיות דיגיטליות וכלי מדיניות תומכים ותיקון החלטות ממשלה

מ ח ל י ט י ם:

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2097 מיום 10 באוקטובר 2014 (להלן – החלטה 2097), מס' 1933 מיום 30 באוגוסט 2016, מס' 2733 מיום 11 ביוני 2017 (להלן – החלטה 2733), מס' 260 מיום 26 ביולי 2020, (להלן – החלטה 260), מס' 231 מיום 1 באוגוסט 2021 ומס' 1366 מיום 10 באפריל 2022 ובמטרה לייעל את עבודת הממשלה והמגזר הציבורי ולשפר את השירותים שמעניקים גופים ציבוריים לציבור באמצעות כלים דיגיטליים מתקדמים, דאטה ובינה מלאכותית:

1.       במטרה לשפר את השירותים שמעניקים הגופים הציבוריים, לתקן את חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018 (להלן – חוק תקשורת דיגיטלית), באופן הבא:

א.     להגדיר כי "שירות נפוץ" הוא שירות הניתן על ידי גוף ציבורי המנוי בסעיפים 1, 2 ו- 6 עד 10 לתוספת הראשונה לחוק תקשורת דיגיטלית וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, המנוי ברשימה שתתווסף כתוספת לחוק האמור (להלן – גוף ציבורי), במסגרת הפעלת סמכות לפי דין או מכוח תפקידו, אשר ניתן בשנה אחת לפחות, מבין 5 השנים האחרונות, ליותר מ-5,000 יחידים או ליותר מ-500 תאגידים, שעניינו אחד מאלה:

1.           בקשה לקבלת אישור, היתר, הרשאה, רישיון, תעודה, הכרה, זכות או כל סוג אחר של מסמך רשמי, לרבות עדכון מרשם;

2.           בקשה לקבלת כספים, נכסים או הטבות, או גבייה של כספים, כגון: מיסים, אגרות, היטלים, קצבאות, מענקים וכיוצא באלה, לרבות בקשה לביצוע שינויים בסכומים או בתנאי התשלום שלהם, כגון הנחות ופריסת תשלומים;

3.           הגשת דיווחים או מסירת מידע אחרת הנדרשת לשם עמידה בהוראות שבדין;

4.           בקשה לקבלת מידע בעניין נושא מסוים מאת הגוף הציבורי.

לעניין זה "בקשה" – לרבות תהליכים הנלווים להליך הגשת הבקשה, ובכלל זה, רישום, זימון תור, השלמת מידע, מתן חיווי לעניין סטטוס הבקשה וכן תיעוד היסטוריית הבקשה.

ב.       שירות נפוץ יונגש באופן דיגיטלי כך שכלל הפעולות המתבצעות על ידי מבקש השירות לצורך קבלתו יתאפשרו לביצוע באופן מקוון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין. ביחס לגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים), הנגשת השירות תהא גם בהתאם להנחיות הגנה בסייבר שייתן הקצין המוסמך.

ג.       לקבוע מנגנון להחרגת שירות נפוץ מהחובה להנגישו באופן דיגיטלי, לפיו תתווסף תוספת לחוק תקשורת דיגיטלית שתכלול את רשימת השירותים הנפוצים אשר לגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בשל נסיבות מיוחדות שמצדיקות את מתן השירות שלא באופן דיגיטלי. הסמכות לתיקון התוספת האמורה, בצו, תהא נתונה לשר הממונה על הגוף הציבורי (ולעניין גוף ציבורי שהוא רשות מקומית – שר הפנים) בהתאם להמלצת ועדת חריגים שתוקם לפי חוק זה. ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה, ורשאית היא לקבוע תוקף להחרגה. לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה להוסיף את השירות הנפוץ המבוקש לתוספת. ועדת החריגים רשאית להאריך את המועד האמור, מטעמים שיירשמו, ב-30 ימים נוספים.

ועדת החריגים תפרסם את החלטתה באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי (להלן – המערך). החליטה ועדת החריגים שלא להמליץ על תיקון התוספת, רשאי השר הממונה לשנות את התוספת, בצו, אם התקיים אחד משני אלו:

התקבלה החלטת ממשלה על שינוי התוספת באופן המבוקש על ידי השר הממונה;
לאחר התייעצות עם השר כהגדרתו בחוק תקשורת דיגיטלית (להלן – השר הממונה על חוק תקשורת דיגיטלית) ולאחר הסכמת שר האוצר. שר האוצר והשר הממונה על חוק תקשורת דיגיטלית, יעבירו עמדתם בנושא בתוך 60 ימים. לא עשו כן, יראו כאילו התקבלה ההסכמה ומומשה חובת ההיוועצות, בהתאמה.
הרכב ועדת החריגים יהיה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראש מערך הדיגיטל, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ראש מערך הסייבר או נציג מטעם כל אחד מאלה, וכן מנכ"ל משרד המשפטים ונציג נוסף מטעמו, או שני נציגים מטעם מנכ"ל משרד המשפטים.

ד.       להוסיף תוספת לחוק תקשורת דיגיטלית אשר תפרט את רשימת התאגידים שהוקמו בחוק או לפיו, ואשר לגביהם יחולו החובות המפורטות בסעיף זה, וכן להסמיך את השר הממונה על חוק תקשורת דיגיטלית, בהסכמת שר האוצר, להוסיף או להסיר תאגידים כאמור מהתוספת. בתוספת כאמור ייכללו התאגידים המנויים בנספח א' להחלטה זו.

ה.      לקבוע כי גוף ציבורי ינגיש את שירותיו הנפוצים כאמור, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים לאופן זיהוי הפונה והצורך לוודא את זהותו והגנה על פרטיות, ובכלל זה שמירה על סודיות רפואית, אבטחת מידע והגנת סייבר כאמור בסעיף 2 לחוק תקשורת דיגיטלית.

ו.        לקבוע כי גוף ציבורי יעצב את השירות ללקוחותיו בשים לב לעקרונות עיצוב השירות כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מס' 1366 מיום 10 באפריל 2022, שעניינה הרחבה והסדרה של השירותים הדיגיטליים לתושב ולעסק ותיקון החלטת ממשלה, וכפי שיעודכנו מעת לעת.

ז.       לקבוע כי גוף ציבורי יבצע איסוף מידע אודות שירותים כאמור בסעיף קטן (א) לעיל, אף אם ניתנו לפחות מ-5,000 יחידים או 500 תאגידים בשנה (להלן – שירות) לצורך שיפור השירות לציבור באופן הבא:

1.    גוף ציבורי יפרסם לציבור באתר האינטרנט שלו מדי שנה, עד לתום הרבעון הראשון בכל שנה, נתונים אודות כלל השירותים שהוא סיפק לציבור בשנה החולפת, ביחס לכל שירות, בהתייחס בין היתר לסוג הלקוחות (תוך הבחנה בין תאגיד ליחיד), מספר הלקוחות שצרכו את השירות בכל ערוץ שירות, ודרישות למסמכים נלווים בפורמט "קריא מכונה" (machine readable). המערך יפרסם, באתר האינטרנט שלו, אחת לשנה דוח מרוכז הכולל את פרטי המידע על אודות השירותים.

2.    גוף ציבורי ימדוד באופן מדגמי את שביעות הרצון של לקוחותיו מאופן השימוש בלא פחות מ-10 שירותים שהגוף הציבורי מספק, שהם בעלי מספר הלקוחות הרב ביותר, ובתנאי שלפחות 1000 יחידים או 100 תאגידים צרכו את השירות בשנה הקלנדרית שהסתיימה. המדידה תתבצע בהתייחס לכל אחד מערוצי השירות בהם מסופקים שירותים אלו. מדידה לפי פסקה זו תיעשה לראשונה 12 חודשים לאחר פרסום תיקון החוק כאמור. לעניין זה, "ערוץ שירות" – התווך באמצעותו נוצר הקשר בין הגוף הציבורי לבין צרכן השירות (לדוגמה – אתר אינטרנט, טלפון, סניף דואר, עמדת שירות ממוחשבת).

ח.      תחילתו של תיקון החוק כאמור בהחלטה זו תהיה ביום פרסומו, אך שיעור השירותים הנפוצים אותם יידרש גוף ציבורי להנגיש באופן דיגיטלי יהיה כמפורט:

1.      עד לתום 12 חודשים ממועד פרסום התיקון האמור – 25% מכלל השירותים הנפוצים שלא הונגשו באופן דיגיטלי ערב פרסום התיקון לחוק זה;

2.      עד לתום 24 חודשים ממועד פרסום התיקון האמור – 75% מכלל השירותים הנפוצים שלא הונגשו באופן דיגיטלי ערב פרסום התיקון לחוק זה;

3.      עד לתום 36 חודשים ממועד פרסום התיקון האמור – 100% מכלל השירותים הנפוצים שלא הונגשו באופן דיגיטלי ערב פרסום התיקון לחוק זה.

ט.    תיקון חוק תקשורת דיגיטלית בהתאם לסעיף זה לא יחול על בתי חולים ועל איסוף מידע שתכליתו קבלת מידע לצורכי סטטיסטיקה ומחקר בלבד.

2.       קידום שירותים ממשלתיים רב-ערוציים:

א.     להורות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך לפעול ליישום ההסדר הקבוע בסעיף 1 להחלטה זו, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בסעיף קטן 1(ח) להחלטה. לעניין המועד הקובע לתחילת החובות המנויות בסעיף האמור, במקום מועד פרסום החוק, יבוא מועד אישור החלטה זו.

ב.      להנחות את המערך:

1.      לסייע לגופים ציבוריים במימוש חובותיהם על פי האמור בסעיף 1, באמצעות העמדת תשתיות דיגיטליות קיימות (כגון שירותי טפסים, תשלומים, הזדהות והאזור האישי והעסקי), שיפורן ויצירת אינטגרציות ביניהן ומתן ליווי מקצועי, וכן תשתיות תמיכה, לרבות באמצעות המוקד טלפוני של המערך, במספר 1299.

2.      לייעץ ולסייע לגופים ציבוריים במיפוי השירותים המוענקים על ידם לציבור ומדידת שביעות הרצון של לקוחותיהם, ולהעמיד לרשותם מערכת לדיווח תוצאות המדידה וכלים נוספים העומדים לרשות המערך.

3.      להעמיד עד ליום 30 במרץ 2025 לרשות הגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק תקשורת דיגיטלית (להלן – כלל הגופים הציבוריים) תשתית מאובטחת להיוועדות חזותית מרחוק עם הציבור ("לשכה וירטואלית").

4.      להעמיד עד ליום 30 במרץ 2025 לרשות כלל הגופים הציבוריים מערכת להזדהות ברמת הבטחת אימות זהות גבוהה, באמצעות זיהוי טלפוני, על בסיס מערכת ההזדהות הלאומית.

5.      במטרה לייעל ולפשט את מערכת ההזדהות הלאומית, הפועלת על בסיס מרשם האוכלוסין, להעמיד עד ליום 31 בדצמבר 2024 לרשות כלל הגופים הציבוריים תשתית מאובטחת להזדהות על בסיס passkey או פתרון דומה מבחינת נוחות השימוש, באופן התואם רמת הזדהות רב"א 3. אין בהוראות סעיף קטן זה בכדי לגרוע מסמכויות ראש היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, כמפורט בהחלטות הממשלה בעניינו.

 
3.       לתקן את סעיף 31 בהחלטה 260, כך שבמקומו יבוא "להטיל על צוות בהשתתפות נציגי מערך הדיגיטל, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, תוך התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה עם מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות, לקבוע הוראות בדבר אופן השימוש בתשתיות מערך הדיגיטל המוזכרות בהחלטה זו, על ידי גורמים שאינם ציבוריים, לרבות, סוגי הגופים אשר יוכלו לעשות שימוש בתשתיות, סוגי השירותים, הנסיבות בהן קיימת הצדקה לשימוש זה, קביעת מודל כלכלי ועסקי והוראות בדבר הגבלת אחריות.".

4.       המערך רשאי לגבות תשלומים או אגרות לפי העניין, עבור שירותים שיעניק לגופים ציבוריים, בהתאם למדיניות גביית תשלומים מגופים ציבוריים, ולאחר בחינת המצב הקיים, אשר תגובש בתיאום עם החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר וככל שמדובר באגרות – בכפוף להסמכה בחקיקה.

5.       במטרה להרחיב את השימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית) – לתקן את חוק חתימה אלקטרונית, ולערוך תיקוני חקיקה נוספים ככל שיידרשו, כך שייקבע שהמדינה תהיה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לפי חוק חתימה אלקטרונית ובהתאם לתקנות לעניין זה, לשם ביצוע כל פעולה של בעל תעודה כאמור בחוק זה, מול גופים ציבוריים, כהגדרתם בתוספת הראשונה בהתאם לחוק תקשורת דיגיטלית.

6.       להקים צוות לבחינת הקמת תשתית מרכזית ליצירה ואימות תעודות דיגיטליות אישיות לתושבי מדינת ישראל ("ארנק דיגיטלי לאומי"). בראש הצוות תעמוד ראשת מערך הדיגיטל הלאומי או מי מטעמה, וחבריו יהיו נציגי הגופים הבאים: מערך הסייבר הלאומי, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות ורשות האוכלוסין וההגירה (להלן – הצוות). הצוות יזמן לישיבותיו נציגים רלוונטיים מגופים ציבוריים המנפיקים תעודות רשמיות, כך למשל, בתעודות הקשורות למשרד הבריאות יוזמן נציג משרד הבריאות, ויפרסם את מסקנותיו והמלצותיו בעניין קידום ארנק דיגיטלי לאומי בתוך 5 חודשים ממועד אישור החלטה זו, תוך התייחסות בין היתר לסוגיות הבאות:

א.    התועלת לתושב לעסקים ולכלל המשק;

ב.     סיכונים אפשריים בהיבטי פרטיות, אבטחת מידע והגנת סייבר ואמצעים למזעור סיכונים אלה;

ג.     ביצוע פיילוט ובחינת תוצאותיו;

ד.     סקירה בין-לאומית של תשתיות מרכזיות דומות במדינות או גופים בין-לאומיים אחרים;

ה.    התייעלות המגזר הציבורי, לרבות צמצום עלויות בגין הנפקה, אימות ודיוור;

ו.      עדכון או יצירת הסדרים משפטיים נדרשים;

ז.     גיבוש מדדים להצלחת היישום.

אין באמור לעיל כדי לגרוע מהחלטות ממשלה קודמות בדבר סמכויות היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים ומדיניות ההזדהות הבטוחה.

7.       בהמשך לסעיף 1 בהחלטה 2733, במסגרתו אומצו עיקרי התוכנית הדיגיטלית הלאומית לשנים 2020-2017, לאשר את עדכון האסטרטגיה הדיגיטלית הלאומית לשנים 2029-2025, כמפורט להלן:

א.  עדכון חזון האסטרטגיה:

מינוף מהפכת הדיגיטל, הדאטה והבינה המלאכותית לקידום צמיחה חברתית וכלכלית בת קיימא, למען שירות ציבורי פשוט, אחוד, בטוח, אמין, יוזם, מותאם אישית ונגיש לכולם, ולמען חיזוק אמון הציבור בממשל.

ב.   עדכון מטרות ויעדי האסטרטגיה:

1.  קידום שירותים ומוצרים דיגיטליים מעולים לציבור;

א)      קידום שירותים חברתיים ומוצרים ציבוריים;

ב)       צמצום הנטל הבירוקרטי העודף ושיפור השירותים המנהליים בשלטון המרכזי;

ג)        האצת הדיגיטל בשלטון המקומי.

2.  קידום מגזר ציבורי יעיל וחכם, מבוסס נתונים ובינה מלאכותית:

א)      שיפור המדיניות באמצעות קבלת החלטות מבוססות נתונים;

ב)       שיפור האפקטיביות והיעילות של תהליכים תפעוליים;

ג)        קידום ממשל פתוח לשם שקיפות, מחקר וחדשנות.

3.  ביסוס תשתיות טכנולוגיות מובילות במגזר הציבורי:

א)      קידום הגירת הממשלה לענן הציבורי נימבוס;

ב)       קידום תשתיות טכנולוגיות יעילות, אמינות ובטוחות בגופי המגזר הציבורי ובין גופים אלה;

ג)        קידום פלטפורמות דיגיטליות רוחביות כבסיס לשיפור השירות;

ד)       קידום תשתיות רוחביות בעולם הדאטה.

4.  ביסוס תשתיות מערכתיות לקידום הדיגיטל במגזר הציבורי:

א)      פיתוח ואסדרה של הון אנושי דיגיטלי;

ב)       הבניית ידע מקצועי בעולם הדיגיטל והטמעתו;

ג)        אסדרה משפטית מקדמת דיגיטל;

5.  יצירת מרחב דיגיטלי ישראלי אמין, נגיש, פשוט ובטוח לכולם:

א)      מרחב דיגיטלי אמין ובטוח, חופשי והוגן, תוך הגנה על הפרטיות;

ב)       שדרוג תשתיות האינטרנט המהיר בפריפריה;

ג)        הקניית אוריינות וכישורים דיגיטליים בדגש על אוכלוסיות מודרות.

8.       לפעול כאמור בנוגע לאסטרטגיה הדיגיטלית הלאומית:

א.      להנחות את מערך הדיגיטל הלאומי להכין פירוט של האסטרטגיה הדיגיטלית הלאומית בהתבסס על החזון, המטרות והיעדים המאושרים, ולבצע תהליך שיתוף עם משרדי הממשלה, תיאום עם הסטטיסטיקן הראשי הלאומי, עם יתר הגופים הציבוריים, ועם הציבור. היבטי ההזדהות והגנת הסייבר ייקבעו בהתאם להנחיות מערך הסייבר הלאומי. התוכנית המפורטת תוגש לאישור שר הכלכלה תוך 6 חודשים ממועד אישור החלטה זו, ותפורסם באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי חודש לאחר מכן.

ב.       להורות למערך הדיגיטל הלאומי לסייע למשרדים ביישום האסטרטגיה כאמור, ולהעמיד לרשות המשרדים תשתיות, ידע, הכוונה מקצועית וכלים נוספים בהתאם לצורך.

9.       בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1700 מיום 17 באפריל 2024 שעניינה "אימוץ אסטרטגיית הענן הממשלתית והאצת המעבר המנוהל של הממשלה לענן ציבורי" (להלן – החלטת אסטרטגיית הענן), ועל מנת להביא לצמצום עלויות פיתוח במשרדים וכפילויות במימון יכולות דומות במערכות ענן בממשלה ולהביא לקידום פרויקט נימבוס:

א.    להסמיך את ועדת ההיגוי, אשר הוקמה בהתאם לסעיף 4 להחלטת אסטרטגיית ענן (להלן – ועדת היגוי ענן) לבצע בקרה על התקצוב הייעודי שניתן למעבר לענן כתקציב תוספתי. ראתה ועדת היגוי ענן כי נדרש שינוי בתקצוב ייעודי שניתן למעבר לענן, כולו או חלקו, בין אם להפחתת תקציבו ובין אם להעלאת התקציב הנדרש – תעביר המלצתה אל מנכ"ל המשרד או מנהל יחידת הסמך הנוגעים לעניין וכן אל נציגי אגף תקציבים הרלוונטיים לעניין.

ב.     להטיל על ועדת היגוי ענן להעניק סיוע למשרדי הממשלה ויחידות הסמך ביישום מפת הדרכים הממשלתית לענן וליווי הפעולות הנדרשות, זאת באמצעות הכוונה מקצועית ותהליכית והנגשת הידע, תכנון וביצוע הכשרות נדרשות.

ג.      להטיל על החשב הכללי ומערך הדיגיטל ביחס לגופים המונחים על ידי המערך:

1)        ליישם תשתית רוחבית לזיהוי חריגות בצריכת שירותים בענן, לשם הגנה על המידע ועל המערכות השונות וכן לשם ייעול העבודה בענן ובכלל זה ייעול כלכלי, זיהוי הזדמנויות לשיפור ארכיטקטורת הפתרון והעלויות הכרוכות בו, זאת עד ליום 30 ביוני 2025. המערכת תכלול מנגנון חיווי או דיווח למשרדים, בעניין חריגות שאותרו, בזמן אמת, בהתאם למדדים שייקבעו על ידי החשב הכללי ומערך הדיגיטל הלאומי. מנגנון זה לא יסיר מאחריות המשרדים לפעול בנושאים אלו בצורה עצמאית בהתאם להוראות החשב הכללי ומערך הדיגיטל, לפי העניין ועצם הקמתה לא מחייב את המשרדים לשימוש בתשתית.

2)        להגיש לוועדת ההיגוי ענן דוח מסכם אחת לחצי שנה בעניין תובנות רוחביות הנובעות מהחריגות בשימוש בשירותים ומוצרים בענן אשר זוהו על ידי החשב הכללי ומערך הדיגיטל. דוח מסכם כאמור יכלול גם המלצות לעניין שינויים נדרשים במפת הדרכים לענן.

ד.     להטיל על מערך הדיגיטל לפתח מענה מרכזי לסוגיות הנוגעות לאבטחת מידע בענן כך שיינתן פתרון מותאם לגודל ויכולות הגוף המתארח באזור הנחיתה הממשלתי בענן, בתוך 180 יום ממועד קבלת החלטה זו. בתוך 30 יום מהמועד האמור, על מערך הדיגיטל לגבש את העקרונות והמדיניות של המענה לגופים אלה, בהתייעצות עם ועדת היגוי ענן והרשות להגנת הפרטיות. לעניין גופים המונחים על ידי מערך הסייבר הלאומי, העקרונות ומדיניות המענה יגובשו גם עם מערך זה.

ה.    לשם שיפור האפקטיביות וייעול ההוצאה הממשלתית בתחום הטכנולוגיה וכן לשם עמידה במדד מס' 18 בעניין הגברת השימוש החוזר במשאבים, הקבוע בהחלטת אסטרטגיית הענן – להנחות את ועדת היגוי ענן לקבוע כללים והנחיות לניהול מאגר קוד ממשלתי עד לתום שנת 2024 במטרה לאפשר למשרדי הממשלה להנגיש מקטעי הקוד שפיתחו או קוד בבעלותם למשרדי ממשלה אחרים:

1)        להביא לאישור הממשלה הסדר שבמסגרתו, כברירת מחדל, הקוד הנכתב במשרדי הממשלה או עבורם הוא בבעלות הממשלה ומונגש באמצעות מאגר הקוד הממשלתי.

2)        לכשיוקם מאגר הקוד, קוד שבבעלות הממשלה כאמור יופקד במאגר הקוד הממשלתי בהתאם להנחיות שייקבעו.

ו.      במטרה לשפר ולייעל את ניהול סיכוני אבטחת מידע וסייבר בהגירה לענן, להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי בתיאום עם מערך הסייבר הלאומי ועם הרשות להגנת הפרטיות, לפתח מערכת סיווג מידע ומערכות ואוטומציה של בקרות אבטחת מידע במסגרת המעבר לענן שתכלול הערכת סיכונים והתמודדות עימם ככלי תומך החלטה למשרד בעת תהליך ההגירה לענן עד ליום 31 במרץ 2025.

ז.      במטרה לייעל את הליכי העברות המידע בין משרדי הממשלה ויחידות הסמך באמצעות הקמת תשתית שיתוף מסמכים ומידע בין גופים אלה, ויצירת זהות דיגיטלית חד-חד ערכית לכל בעלי התפקידים בממשלה וניהול הרשאות על פי תפקידם:

1)        להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי להשלים הקמת תשתית ממשלתית רוחבית לניהול זהויות דיגיטליות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך בענן, לרבות התממשקות למערכות הנדרשות לזיהוי בעלי התפקידים במשרד במהלך מחזור העבודה (למשל קליטה, עזיבה וניוד), בתוך 260 ימים;

2)        להנחות את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, להתחבר לתשתית ניהול הזהויות הרוחבית שתשמש בין היתר, לניהול מערכות מידע רוחביות. סעיף זה לא יחול על בתי החולים הממשלתיים.

ח.    להנחות את ועדת ההיגוי לאחר הקמת מערכת ניהול הזהויות הרוחבית לבחון את התשתית הנדרשת לטובת הרחבת השימוש של מערכת הזהויות הרוחבית לכלל המגזר הציבורי.

ט.    להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי והחשב הכללי במשרד האוצר להשלים בתוך 260 ימים פיילוט לתשתית ממשלתית רוחבית לשיתוף וניהול מסמכים בענן נימבוס ולהגיש המלצותיה לפתרון קבע לוועדת ההיגוי לשם גיבוש החלטה על פתרון קבע לשיתוף וניהול מסמכים בממשלה.

י.        לעניין החלטה זו –

1.      "אסטרטגיית הענן הממשלתי" – האסטרטגיה הממשלתי למעבר לענן אשר אושרה במסגרת החלטת אסטרטגיית הענן;

2.      "ספקי נימבוס" – ספקים שנבחרו במסגרת מכרזים מרכזיים שפורסמו על ידי החשב הכללי כחלק מפרויקט נימבוס או ספקים הפועלים על תשתית ענן נימבוס בישראל בהתאם להנחיות הרלוונטיות לנושא;

3.      "מפת הדרכים הממשלתית לענן" – כהגדרתה בהחלטת אסטרטגיית הענן.

10.    בהמשך לסעיף 3 להחלטת הממשלה מס' 213 מיום 24 בפברואר 2023, שעניינה האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי וצמצום בירוקרטיה בשירותים ציבוריים, להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי, בשיתוף עם משרד הפנים, לפעול לקידום טרנספורמציה דיגיטלית בשלטון המקומי בצורה דיפרנציאלית ובהתאם למאפייני הרשות המקומית, באופן שיסייע לרשויות המקומיות לספק שירות ציבורי אחוד, אמין ובטוח, מתקדם, מותאם אישית ונגיש לתושביהן, שירות מלא "מקצה לקצה", לבסס ממשקים דיגיטליים איכותיים ביניהן לבין משרדי הממשלה, לחזק את הרשויות המקומיות, להבטיח את עצמאותן ולחזק את אמון הציבור בהן, תוך שמירה על רמת הגנת סייבר ראויה, וזאת בתחומים הבאים:

א.      קידום תפיסת "רשות פתוחה" (Open Municipality) הכוללת פתיחת ממשקי המידע בין מערכות המידע הרשותיות לבין הממשלה ומתן פתרונות דיגיטליים מתקדמים רוחביים לצורכי הרשויות, באמצעות הטמעת מתודולוגיית עבודה על בסיס נתונים במערכות המידע ברשויות המקומיות.

ב.       הנגשה של תשתיות רוחביות לאומיות שפותחו על ידי מערך הדיגיטל, במקומות בהם יש לכך כדאיות כלכלית או ערך מוסף מובהק והכול בתיאום עם אגף התקציבים, אגף החשב הכללי במשרד האוצר ובהתאם להוראות התכ"מ בנושא.

ג.       קידום הקמת תשתיות טכנולוגיות מוניציפליות למתן שירותים דיגיטליים אחודים ורציפים, ובכלל זה תשתיות טכנולוגיות לצורך העברת מידע לרשויות המקומיות, במטרה להבטיח מעבר מידע עדכני ומהימן אליהן וזרימת מידע תדירה במקרים הרלוונטיים שייתן מענה מיטבי לתושבים בהתבסס על מאגרי המידע הממשלתיים.

ד.       בתיאום עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, לפעול להסרת חסמים בתחום רכש מערכות הדיגיטל ברשויות המקומיות, ובכלל זאת, כתיבת מפרטים מקצועיים מומלצים לרכש מערכות טכנולוגיות עבור הרשויות המקומיות, בחינת ייעול שיפור תהליכי הרכש הקיימים ובחינת הצורך במנגנונים מתקדמים חדשים.

11.    להנחות את ראשת מערך הדיגיטל הלאומי והמנהל הכללי של משרד הפנים לגבש, בתוך 60 ימים ממועד אישור החלטה זו, תוכנית בקשר לגיוס, ליווי, הכשרה ופיתוח של ההון האנושי ברשויות המקומיות, על מנת להבטיח שימוש והטמעה מיטביים של מערכות דיגיטליות וטכנולוגיות בהן. התוכנית כאמור תפרט בין היתר:

א.      יצירת מנגנון להעמדת אנשי קשר ייעודיים ברשויות המקומיות.

ב.       העמדת מעטפת כוח אדם ייעודי-טכנולוגי לרשות אנשי הקשר ברשויות המקומיות, לטובת ליווי והטמעה, אפיון דרישות, ניהול הקשר מול ספקי הטכנולוגיה, וניהול פרויקטים דיגיטליים עבור הרשות המקומית.

ג.       הערכת עלויות ומשמעויות תקציביות. ככל שלתוכנית יהיו עלויות מתקציב המדינה, אלו יובאו לאישור הממשלה.

12.    במטרה לשפר את השירות לתושבים ולעסקים ולהפחית עבורם את הנטל הבירוקרטי, ובמטרה לשפר ולייעל את התשתיות והמנגנונים להעברות מידע בין גופים ציבוריים לצורך הגברת השימוש במידע המוחזק בידי גופים ציבוריים לקידום מדיניות מבוססת נתונים וייעול עבודת המגזר הציבורי, להנחות את הצוות הבין-משרדי לבחינה של ההסדר הראוי להעברת מידע בין גופים ציבוריים לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן– חוק הגנת הפרטיות) שהוקם בסעיף 2 להחלטה 213 (להלן – הצוות הבין-משרדי) להשלים את עבודתו ולהגיש את המלצותיו לשר המשפטים בתוך 75 ימים, ולרשום את הודעת הצוות הבין-משרדי כי המשך בחינתנו תתבצע בשים לב לעקרונות הבאים:

א.      ייקבעו מנגנונים נוספים לאישור העברת מידע אישי בין גופים ציבוריים, בנוסף למנגנון הקבוע כיום בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 (להלן – תקנות העברת מידע). המנגנון הקבוע כיום בתקנות ימשיך לעמוד בתוקפו, לרבות האפשרות של גוף ציבורי להוציא טופס גנרי למספר רב של מבקשים בעלי מאפיינים דומים, ויהיה ניתן להעביר מידע אישי לפיו או לפי אחד מהמנגנונים האחרים שייקבעו. המנגנונים ייקבעו בין היתר בשים לב לרגישות והיקף המידע המועבר, ליכולת לקבוע מראש פרטי מידע מסוימים הנדרשים לגופים ציבוריים רבים ולכמות הגופים שעליהם להעביר או לקבל את המידע. בכלל זה יבחן הצוות     הבין-משרדי המלצה על מסלולי אישור להעברת מידע כמפורט להלן:

1)        מסלול מידע בסיסי (Basic Data) – העברה של מידע בסיסי בין גופים ציבוריים תתבצע על סמך אישור הגוף מבקש המידע כי הוא עומד בתנאים לפי חוק הגנת הפרטיות לקבלת המידע, ללא צורך בתהליכי אישור נוספים לחוקיות העברת המידע. פריטי המידע הבסיסי, שיפורטו בתוספת לתקנות, יהיו פריטים שמידת רגישותם נמוכה, דוגמת שם ומען.

2)        מסלול באישור עצמי – מידע אישי שאינו רגיש ואינו בהיקף ניכר, וכן מידע שעבר התממה לא מלאה, ברמה כזו המאפשרת לייחס להעברתו פגיעה נמוכה בפרטיות, יועבר ללא צורך באישור הועדה להעברת מידע של הגוף הציבורי מוסר המידע, למעט אישור כללי לגבי סוג המידע לפיו לא חל איסור חוקי על העברתו. על הגוף המבקש מוטלת האחריות לבחון את חוקיות ומידתיות הבקשה.

3)        הסכמי העברת מידע – כל סוג של מידע אישי שהעברתו מותרת לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, יהיה ניתן להעביר בהסכם להעברת מידע בין שני גופים ציבוריים או יותר, בתנאי שבמסגרתו ייקבעו כל ההיבטים שיש להסדיר במסגרת הוועדות להעברת מידע הפועלות כיום מכוח תקנות העברת מידע, ושהוא יאושר בידי הגורמים הבאים או מי מטעמם בכל אחד מהצדדים: יועץ משפטי, מנכ"ל או גורם מנהל מטעמו וגורם אבטחת מידע.

4)        העברת מידע בהסכמה – לבחון כיצד והאם הסכמה מדעת של פרט יכולה להקל משמעותית על תהליך אישור העברת המידע.

5)        להטיל על צוות בהשתתפות נציגי מערך הדיגיטל, היועצת המשפטית לממשלה, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנת הפרטיות, החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, לגבש נוסח הסכם כללי מוצע להעברות מידע בין גופים ציבוריים כאמור לעיל, עד 90 יום מעיגון ההסדר בדין.

6)        תוקם ועדה מרכזית להעברות מידע בין גופים ציבוריים, בה יהיו חברים נציגי הגופים הבאים: מערך הדיגיטל הלאומי, משרד ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה, הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר הלאומי והממונה על התקציבים במשרד האוצר (להלן – הוועדה המרכזית). הוועדה המרכזית תוסמך לתת היתר להעברת כל סוג של מידע אישי כאמור בסעיף קטן (3) בין יותר משני גופים ציבוריים, לאחר מתן הזדמנות לשמיעת הגוף הציבורי המעביר, ובכלל זה לתת היתר להעברות מידע מסוג זה בסוגיות לאומיות רוחביות. העניקה הוועדה היתר כאמור, רשאי הגוף הציבורי המוסר להעבירו אל הגוף הציבורי המקבל.

7)        העברת מידע לצורך סיוע לאוכלוסייה ואספקת שירותים ציבוריים במצב חירום – לרשום את הודעת הצוות            הבין-משרדי כי ישלים את בחינת ההסדר הראוי בנושא, בין היתר, בשים לב לעקרונות הבאים:

(א)      הצורך לקבוע בעל תפקיד בממשלה המרכז את נושא העברות המידע הנדרשות לצורך סיוע לאוכלוסייה ולאספקת שירותים ציבוריים במצב חירום (להלן – סיוע בחירום) שיהיה אחראי על יישום ההסדר.

(ב)       הצורך לבחון את ההגדרה המתאימה למצבי החירום, בהם יחול ההסדר בנושא והתנאים להפעלת ההסדר במצבי חירום אלו.

(ג)       הצורך לקבוע מנגנונים נוספים שיאפשרו העברת מידע אישי בין גופים ציבוריים במצב חירום, וביניהם:

(1)        הרחבה של האפשרות להעביר מידע בסיסי לפרטי מידע נוספים מעבר לאלה הנכללים בהסדר זה במצב שגרה בין גופים ציבוריים לצורך סיוע בחירום, ביחס לאזור החירום והאוכלוסייה המושפעת ממצב החירום.

(2)        קביעה בחקיקת משנה של פרטי מידע נוספים על המידע האמור בסעיף קטן (1), שיועברו לטובת סיוע בחירום בין גופים ציבוריים מסוימים.

(3)        בחינת האפשרות להעביר באופן יזום מידע כאמור, בהתאם להסדרה מתאימה של העברת המידע שתיערך מבעוד מועד לפני תחילת מצב החירום.

8)        קביעת תחומי אחריות ותפקידים נוספים לוועדה המרכזית או לגורמים מסוימים בה לצורך העברת מידע לסיוע בחירום.

ב.       בכל הנוגע להעברות מידע בכל אחד ממסלולי העברת המידע לעיל, לרשום את הודעת הצוות הבין-משרדי כי יגבש הצעה לסטנדרטיזציה של היבטי אבטחת המידע והגנת סייבר, הן בעת העברתו והן לאחריה, אשר יפשט את הליכי הסדרת היבטים אלה בין הגופים מוסרי המידע ומקבלי המידע. הסטנדרטיזציה המוצעת תביא בחשבון את מידת רגישות המידע המועבר ואת האפשרות להסתמך על מערכות רוחביות להעברת המידע. עוד תיבחן האפשרות להכיר בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (להלן – תקנות אבטחת מידע) או בתקן או תהליך אחר שייקבע, כמספקות להעברת מידע בסיסי או חלקו, ולא יחולו הוראות נוספות לעניין אבטחת המידע. תבוא בחשבון גם המשמעות של היות גוף הציבורי מוגדר כתמ"ק או כמונחה יה"ב לעניין הסדרי אבטחת המידע שצריכים להיקבע בעת בקשתו לקבל מידע.

13.    להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי בתיאום עם הלמ"ס ועל משרדי הממשלה הרלוונטיים לפתח פתרונות טכנולוגיים רוחביים תוך שימת דגש על עיצוב לפרטיות (Privacy by Design), אבטחת מידע והגנת סייבר:

א.      קטלוג מידע של גופים ציבוריים:

1)        להטיל על מערך הדיגיטל לגבש פתרון לקטלוג, אשר יכלול מידע רלוונטי בדבר סוג המידע המצוי במאגרי מידע רלוונטיים, שמות שדות המידע, פרטי מנהלי המאגר, ותדירות עדכון המידע (להלן – מטא-דאטה), בכפוף להוראות כל דין, ולהחצין קטלוג מידע לגופים הציבוריים (להלן – הקטלוג המרכזי). הקטלוג יהווה תשתית אשר תאפשר לכל גוף ציבורי לפרט את המטא-דאטה הקשור למאגרי המידע המרכזיים המנוהלים על ידו, להבדיל מתוכן שדות המידע, ותאפשר למשתמשים השונים מתוך הגופים הציבוריים לאתר ביעילות סוגי מידע הנדרשים להם מגופים ציבוריים אחרים, ולממש מדיניות "פעם אחת בלבד" כמשמעותה בהחלטה 1933.

2)        גרסה ראשונה של הקטלוג תעלה לאוויר ותאפשר הזנת מידע וחיפוש בקטלוג בתוך 6 חודשים ממועד אישור ההחלטה, ותתבצע בשיתוף, בין היתר, עם מנהלי המאגרים המרכזיים המפורטים להלן.

3)        הנגשת מידע בשימוש נרחב:

(א)      להטיל על הגורמים הבאים, בתיאום עם מערך הדיגיטל הלאומי ובהתייעצות במידת הצורך עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס), לשתף את מערך הדיגיטל במטא-דאטה הרלוונטי לצרכי איתור מידע, ולעדכן בדבר שינויים אחת לשנה לכל הפחות, או באופן אוטומטי במצבים שניתן, הקשור במאגרים הבאים:

(1)        רשות האוכלוסין וההגירה – לעניין מרשם האוכלוסין ונתוני כניסות ויציאות מהארץ.

(2)        משרד המשפטים – לעניין מרשמי התאגידים ומרשם המקרקעין (טאבו).

(3)        רשות המיסים – לעניין מרשם העוסקים והעסקים.

(4)        משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – לעניין מאגר רישיונות הנהיגה.

(ב)       לרשום את הודעת המוסד לביטוח לאומי, שיפעל לשתף את מערך הדיגיטל במטא-דאטה הרלוונטי לצורכי איתור מידע בין גופים ציבוריים ולשמור על עדכניות המידע.

(ג)       לרשום את הודעת שירות התעסוקה, שיפעל לשתף את מערך הדיגיטל במטא-דאטה הרלוונטי לצורכי איתור מידע בין גופים ציבוריים ולשמור על עדכניות המידע.

(ד)       תוכנית השלמת הקטלוג:

(1)        להנחות את משרדי הממשלה המופיעים בנספח ב' להחלטה זו להגיש למערך הדיגיטל הלאומי בתוך 12 חודשים ממועד אישור החלטה זו המלצה למיפוי 5 ממאגרי המידע שברשותם, שבמידע שבהם ישנו כיום, או צפוי להיות, היקף שימוש משמעותי על ידי גופים ציבוריים אחרים, ולהנגשת המטא-דאטה של המאגרים הללו לקטלוג המרכזי.

(2)        להטיל על ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בתיאום עם הלמ"ס, להנגיש עבור הגופים המפורטים בנספח, בתוך 90 יום מאישור החלטה זו, את פורמט הקטלוג ומדריכים לבנייתו.

(3)        להטיל על ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בתיאום עם הלמ"ס, לפרסם את פורטל הקטלוג בתוך 150 יום מאישור החלטה זו. פורטל זה ייבנה תוך סיוע משרדי הממשלה הנוגעים לדבר וצרכני המידע. הפורטל יכיל את תיאור פורמט הקטלוג מדריכים לבניית קטלוג ארגוני סטנדרטי.

ב.       מערכת לניהול הסכמת האדם להעביר מידע על אודותיו או לבטל הסכמתו – להטיל על ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בתיאום עם הצוות הבין-משרדי, לפתח, בתוך 12 חודשים, מערכת מרכזית לניהול ההסכמות של אדם להעביר מידע על אודותיו. בכל הנוגע למידע רפואי, פיתוח המערכת ייעשה בתיאום עם משרד הבריאות, כך שלא תיווצר כפילות מול מערכת לניהול הרשאות גישה, כהגדרתה ב״חוק ניוד מידע רפואי״.

ג.       פלטפורמה עדכנית לניהול תהליכי אישורי העברת המידע – להטיל על ראשת מערך הדיגיטל הלאומי להקים, בתוך 12 חודשים, פלטפורמה מעודכנת ורוחבית לניהול תהליכי הנפקת אישורי העברות המידע באופן דיגיטלי, המפורטים בסעיף 12 להחלטה זו, ולחבר פלטפורמה זו לקטלוג המידע המפורט בסעיף קטן (א) לעיל.

ד.       פלטפורמת שיתוף נתונים אחודה – להקים בתוך 18 חודשים תשתית טכנולוגית המאפשרת לבצע שליפה והצלבות מידע מזוהה ושאינו מזוהה בהתאם לאמצעי הגנת הסייבר ואבטחת המידע הנדרשים, לרבות מידע מותמם ומידע סינטטי ממגוון מקורות, ולהחצין את תוצרי הניתוח לצרכנים שונים מקרב הגופים הציבוריים, בהתאם לכל דין. במסגרת פיתוח פלטפורמה זו, יפותחו ממשקים המאפשרים אוטומציה חלקית או מלאה בין תהליך האישור הבירוקרטי של צריכת המידע לבין צריכתו בפועל. שיתוף המידע בתשתיות ייעשה לאחר בחינה משפטית כי השיתוף אפשרי בהתאם לכל דין. השימוש בתשתית ושיתוף המידע יהיה נתון לבחירת הגופים הציבוריים. על גבי פלטפורמה זו יפותחו היישומים הבאים:

1.        מערכת מזעור החשיפה לנתוני פרט ("מחל"ף") –

א)       לפתח בתוך 12 חודשים תשתית מחשוב לשאילתות מבוזרות, המאפשרת לגופים ציבוריים לתת מענה מיידי לשאילתות הנוגעות למידע המאוחסן במספר גופים ציבוריים שונים, מבלי לאחסן את כלל המידע במקום מרכזי אחד ותוך מזעור הסיכון לפגיעה בפרטיות, לעיתים עד כדי העלמת הסיכון, בין היתר על ידי מתן תשובות של מידע אגרגטיבי ולא מזוהה.

ב)        להטיל על המשרדים המופיעים בסעיף קטן (א)(3)(א) להנגיש את המאגרים המופיעים בסעיף זה במערכת מחל"ף וללמ"ס בתוך 18 חודשים ממועד אישור החלטה זו.

2.        רשת לקידום מדעי הנתונים ("רקמ"ה") – להקים, בתיאום עם החשב הכללי במשרד האוצר ובתוך 12 חודשים, רשת מבוזרת של אגמי נתונים נושאיים ומשרדיים המאפשרת הנגשת נתוני עתק בין-משרדיים לחוקרים מתוך המגזר הציבורי, מהתעשייה ומהאקדמיה, לצורך מחקרים פורצי דרך. פתרון מבוזר זה משלים את הפתרון המרכזי שיינתן באמצעות אגם המידע הממשלתי, ומאפשר נגישות לנתוני עתק מפורטים הנמצאים במשרדים. התשתית תאפשר לבצע מחקרים מתקדמים, תוך שילוב בין הנגשת מידע גולמי, הנגשת מידע מותמם (de-identified Data) והנגשת מידע סינתטי שאינו מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.

3.        להטיל על הלמ"ס להמשיך ולפתח תשתיות מחשוב לשאילתות המבוססות על נתונים קיימים בלמ"ס, ולהציג פיתוח ראשון בתוך 12 חודשים, תוך מזעור הסיכון לפגיעה בפרטיות, ועיתים עד כדי העלמתו, בין היתר על ידי מתן מידע אגרגטיבי שאינו מזוהה.

14.    להטיל על משרד ראש הממשלה, בשיתוף נציג אגף החשב הכללי במשרד האוצר, לבחון בתוך 120 ימים, את הצורך בעדכון נוסח ההסכמים להתקשרויות לרכישת שירותים חברתיים על ידי הממשלה הניתנים במיקור חוץ, כך שיאפשרו יישום ההוראות שבהחלטה זו, וכן בחינת קביעת הוראות החלטה זו במכרזים חדשים שיתפרסמו לאחר סיום הבחינה כאמור.

15.    מאמצים משלימים – בהמשך להחלטה 1933 בדבר שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור:

א.      להטיל על המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך למנות גורם מטעמם לניהול תחום שיתוף המידע, שיהיה איש הקשר המשרדי לנושא העברות המידע ולעדכן את מערך הדיגיטל הלאומי בדבר מיהות הגורם בתוך 30 יום מיום אישור החלטה זו, ובכל שינוי. תפקידיו של הגורם האמון על התחום יהיו הטמעת ההסדר החדש והשימוש במערכות החדשות, לרבות ביצוע הדרכות בתיאום עם מערך הדיגיטל הלאומי, ולקדם מיפוי נכסי הדאטה הארגוניים. ניתן למנות את הגורם האמון על התחום מבין עובדי אגפי האסטרטגיה, הגורמים האמונים על תחום הדאטה (CDO - מובילי דאטה משרדיים), מחשוב ומערכות מידע ואגפי השירות, בהתאם לסדר העדיפויות והמבנה המגוון של משרדי הממשלה ויחידות הסמך. סעיף קטן זה לא יחול על בתי חולים ממשלתיים.

ב.       להטיל על ראשת מערך הדיגיטל הלאומי לחדש את עבודת ועדת ההיגוי לעניין העברת מידע שהוקמה מכוח החלטה 1933, בצירוף נציג היועצת המשפטית לממשלה והרשות להגנת הפרטיות, אשר תפקידיה יהיו בין השאר: יצירת מפגשים בין גורמים מחזיקי מידע ומוסרי מידע מרכזיים להתרת חסמים נפוצים; הדרכת בעלי תפקיד העוסקים בהעברות מידע בנוגע להסדר העברות המידע; גיבוש מדדי ביצוע של העברות מידע, הטמעת השימוש בפלטפורמות המרכזיות המפורטות בסעיף 13, ויישום ההסדר.

ג.       להטיל על ראשת מערך הדיגיטל למנות צוות של גורמי מקצוע אשר יסייעו לגופים הציבוריים בהטמעת השימוש במערכות המפורטות בסעיף 13, לפי תוכנית תעדוף שתתואם עם משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר.

ד.       להטיל על הצוות הבין-משרדי לבחון פתרונות למימוש יעיל של האפשרות של אדם לניוד מידע אודותיו בין גופים ציבוריים ועבור העברות מידע בחירום, ובין היתר את האפשרות לקבוע חובה להעברת מידע אישי בין גופים ציבוריים, לרוב במסלולי העברת מידע בסיסי, והעברת מידע בהסכמה ולהמליץ על קידום תיקוני חקיקה ככל שהדבר נדרש. לעניין מידע רפואי, הבחינה תיעשה בתיאום עם משרד הבריאות.

ה.      לאור החשיבות בשימוש במינוחים וסיווגים אחידים בממשלה ובפיתוח יכולות טכנולוגיות תומכות קישור ושימוש יעיל ואפקטיבי בנתונים לצורכי סטטיסטיקה ומחקר, ולאור התרומה שיכולה להיות לשימוש במילוני סיווגים ומינוחים אחידים ומטויבים שפותחו לצרכים סטטיסטיים גם לייעול עבודת הממשלה בפן התפעולי ובכלל, ובהתחשב בהודעת הסטטיסטיקן הלאומי כי הלשכה מצויה בתהליך מתקדם של אסדרה, ניהול ופרסום הדרגתי של המילונים והסיווגים הלשכתיים המשמשים אותה לצרכים סטטיסטיים:

1)        להורות לסטטיסטיקן הלאומי לפרסם ולהנגיש לציבור ולמשרדי הממשלה את המילונים הסטטיסטיים המשמשים את הלמ"ס בפרסומיה, בהתאם לשלבי פיתוח המילונים ותהליכי ההאחדה של המינוחים, באופן התומך באימוץ שפה ממשלתית אחודה מותאמת לשימוש סטטיסטי ומחקרי בנתונים. קביעת מילונים של מידע בריאות ייעשה בתיאום עם משרד הבריאות.

2)        להורות לראשת מערך הדיגיטל הלאומי להטמיע את השימוש במילונים הסטטיסטיים שמפרסם הסטטיסטיקן כאמור בפסקה (1), עם פרסומו של כל מילון, ולהנגישם לשימוש יעיל של משרדי הממשלה גם בפלטפורמות טכנולוגיות להנגשת מידע בין-משרדי ולהורות על הטמעת השימוש במילונים בשפת המערכות הטכנולוגיות האמורות, ככל הניתן בעת פיתוח שדרת המידע הממשלתית וכלים טכנולוגים נוספים שהמערך מפתח לפי החלטה זו, ביחד עם משרדי הממשלה. להורות לראשת מערך הדיגיטל הלאומי לתעדף בתהליכי עיצוב פלטפורמות כאמור שימוש במילונים שפורסמו, ככל הניתן, לצורך ייעול תהליכי פיתוח שפה ממשלתית אחידה, ובהתחשב בצרכים התפעוליים והחובה לספק להם מענה מלא.

16.    כללים לגביית תשלומים בהעברות המידע:

א.      להטיל על הצוות הבין-משרדי, כמשמעותו בסעיף 12 להחלטה זו, לגבש המלצה למדיניות תשלומים רוחבית בעבור העברות מידע בין גופים ציבוריים, לאחר שישמע את המשרדים הנוגעים בדבר.

ב.       במקרים שבהם המידע נדרש לטובת סיוע בחירום או למטרות לאומיות בנסיבות חריגות, רשאית הוועדה המרכזית להחליט כי העברת המידע תיעשה ללא חיוב.

ג.       על מנת להוזיל את עלויות שליפת המידע ולהפחית את המאמץ והחיכוך הדרוש בשליפת המידע, מערך הדיגיטל הלאומי יסייע לגופים ציבוריים בחיבור מאגרי מידע למערכות הרוחביות השונות הנזכרות בסעיף 13.

17.    אין בסעיפים 16-12 כדי להטיל חובה ביחס למידע שהעברתו אסורה על פי דין או שהעברתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה או בהליכי אכיפת חוק. עוד יובהר כי אין בסעיפים 2(ב), 16-3 למעט סעיפים 9ז(2), 13(א)(3), 15(א) ו–16(ב) משום הטלת חובות חדשות על משרדי ממשלה ויחידות הסמך, ככל שאינם מוזכרים באופן מפורש בנוסח הסעיף הרלוונטי, לצרוך או לרכוש שירות או תוכנה מסוימים ואין בסעיפים אלו כדי לפגוע בסמכויותיהם.

18.    בהמשך להחלטת הממשלה מס' 545 מיום 14 ביולי 2013, שעניינה "העמקת פעילות גביית החובות בממשלה" ועל מנת לייעל את מערך הגבייה הממשלתית:

א.      לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות,     התשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות) כך שקבלת אישור של החייב על צפייה בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, תיחשב כהמצאה.

ב.       לתקן את חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), כך שמקום שנדרשת המצאה מלאה על פי החוק היא תתאפשר גם באמצעות קבלת אישור של החייב על צפייה בהודעה מקוונת, שצפה בה החייב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין.

ג.       תיקונים כאמור יכללו גם הסמכה של שר המשפטים לקבוע הוראות לגבי אופן קבלת האישור של החייב, מתן חיווי לעניין הצפייה בהודעה, אופן הצגת ההודעה לחייב, המידע שייכלל בה ומידת הבולטות של ההודעה, כל אלו בהתחשב בתכלית של העברת המידע לעיונו של החייב ובהשלכות הודעה זו על החייב, ולמשמעות המשפטית של ההודעה. כמו כן, תיבחן הכללת הוראות השקילות הרלוונטיות מפרק ד': שקילות דיוור דיגיטלי לשליחה בדואר, כאמור בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, בהתאם לסוג ההמצאה.

נספח א'

רשימת תאגידים שהוקמו בחוק או לפי חוק, ואשר ייכללו בתוספת לחוק תקשורת דיגיטלית:

-        המוסד לביטוח לאומי

-        מכון התקנים

-        רשות החדשנות

-        רשות שדות התעופה

-        שירות התעסוקה

נספח ב'

תוכנית השלמת הקטלוג:

-        רשות האוכלוסין וההגירה

-        משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

-        רשות המיסים

-        בתי הדין הרבניים

-        משרד החינוך

-        משרד המשפטים

-        משרד העבודה

-        המשרד לשירותי דת

-        המרכז למיפוי ישראל

-        המוסד לביטוח לאומי

-        שירות התעסוקה