בקרה על רשויות תימרור מקומיות

בישראל קיימות כיום כ-330 רשויות תימרור מקומיות, המכסות את מרבית שטחה של מדינת ישראל. לרשות התימרור המקומית ניתן תפקיד מרכזי בתוך מערך העשייה בפועל, זאת מכיוון שהיא ממונה על היישום בשטח, של הסדרי התנועה והבטיחות. רשות התימרור המקומית כפופה לחקיקה התקפה ולהנחיות המפקח הארצי על התעבורה מכוח סמכותו על פי תקנה 16 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.
בהמשך לכך היא נתונה גם לבקרה, ביקורת ולפיקוח על פעולותיה לתיקון הליקויים שנתגלו במהלך הבקרה. הנחת העבודה היא שהתנהלותה של רשות תימרור מקומית על פי החקיקה וההנחיות התקפים, יוצרים את הסבירות והסיכוי הגבוהים ביותר להצלחתם בכל הקשור להבטחת הבטיחות וזרימת התנועה, לטובת כלל משתמשי הדרך.

ביצוע הבקרה מוטל על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בהתאם לסעיפים 6(1) ו-7 בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים התשס"ו – 2006:
תפקידי הרשות הם:

1. (6) לקיים ולהפעיל מערך בקרה על פעולתן של רשויות תימרור מקומיות, כאמור בסעיף 7;
2. (7) הרשות תפעיל מערך בקרה על פעולתן של רשויות תימרור מקומיות בכל הנוגע ליישום הכללים וההנחיות שנתנה להן רשות התימרור המרכזית בענין תכנון דרך, בטיחותה, אחזקתה, הסדרי התנועה ובטיחות התנועה בה.
3. ממצאי הבקרה של הרשות לפי סעיף קטן (א) יועברו לרשות התימרור המקומית הנוגעת בדבר, ועותק מהם יועבר לרשות התימרור המרכזית לצורך הפעלת סמכויותיה לפי פקודת התעבורה.
4. רשות התימרור המקומית רשאית להשיג לפני רשות התימרור המרכזית על ממצאי הבקרה שהועברו אליה.

הבקרה מתבצעת בתיאום עם המפקח הארצי על התעבורה ועל פי מסמך כללים מנחים לביצוע בקרה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על רשויות תימרור מקומיות בהוצאת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממרץ 2020.