קידום ומימוש אינטרסים אסטרטגיים של מדינת ישראל וחיזוק מעמדה הבין-לאומי בתחום המינרלים הקריטיים

נושא ההחלטה:

קידום ומימוש אינטרסים אסטרטגיים של מדינת ישראל וחיזוק מעמדה הבין-לאומי בתחום המינרלים הקריטיים

מחליטים:
לנוכח העלייה בחשיבותם של מינרלים קריטיים בזירה הגלובלית; הביקושים ההולכים וגוברים של כלכלות מתקדמות למינרלים הקריטיים והמחסור הצפוי; אתגרי שרשראות האספקה העולמיות (הכוללות חיפוש, כרייה, זיקוק, עיבוד וייצור) הסובלות מריכוזיות ותלות גבוהות והחששות הגוברים משימוש מדיני וכלכלי על ידי מדינות-ספקיות תוך ניצול כוחני של הריכוזיות והתלות בהן; התגבשות מערכות הסכמיות בילטרליות ומולטילטרליות, ובראשן מדיניותה החדשה של ארה"ב ולנוכח התחזקות הצורך של מדינת ישראל לפתח יכולות ופתרונות להבטחת הספקת הצרכים הישראלים למינרלים הקריטיים, וכן רכיבי טכנולוגיה הכוללים מינרלים אלו ומסייעים לייצורם, וביצירת נכסיות ישראלית בתחום, זאת לטובת קידום ומימוש האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל, הבטחת ההספקה הדרושה של המינרלים הקריטיים ורכיבים קשורים, חיזוקם של הביטחון הלאומי, הכלכלה והמו"פ הישראליים וחיזוק מעמדה של ישראל בזירה     הבין-לאומית תוך מיצוי מיטבי של היכולות הישראליות ושל מערכות היחסים המדיניות, הכלכליות והביטחוניות עם מדינות שונות ברחבי העולם; 
בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2998(מט/19) מיום 07.05.2025, המסמיכה את מנגנון סריקת האופק על זיהוי מוקדם של מגמות עולמיות מתפתחות המציבות אתגרים לחוסן הלאומי ומחייבות התרעה, ובכללן במגמות בתחומי שרשראות האספקה העולמיות, לניתוח ההשלכות הפוטנציאליות של מגמות אלה על המערכת הישראלית ודחיפתה לחדשנות מתמדת בהיערכות לעתיד. בנוסף, להוות מרכז ידע לשימור הביטחון המדעי-טכנולוגי הלאומי של ישראל ובאתגרים הנובעים ממיקומה של ישראל בשרשרת הערך של טכנולוגיות חיוניות וכן לנוכח כינוס שרי חוץ בתאריך 4 בפברואר 2026 בוושינגטון בתחום המינרלים הקריטיים, בהובלת ארה"ב ובהשתתפות נציגים מ-54 מדינות, כולל משלחת ישראלית בראשות שר החוץ גדעון סער, אשר סימן עליית מדרגה במאבק העולמי על שרשראות האספקה. במסגרת הוועידה, מחלקת המדינה האמריקאית הציעה לשרי החוץ המעוניינים בכך להתחיל מו"מ עם ארה"ב להידוק שיתוף הפעולה סביב מינרלים קריטיים. בהתאם לכך: 
1.    להקים צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד החוץ ובהשתתפות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות (אשר יכהן כממלא מקום יו"ר הצוות), מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד האוצר,  מנכ"ל משרד הביטחון, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ראש המטה לביטחון לאומי, החשבת הכללית במשרד האוצר, מנהל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית (AI), או נציגיהם, אשר ירכז עבודת מטה ויגבש בתוך 120 יום המלצות לתוכנית פעולה אסטרטגית לאומית בנושא המינרלים הקריטיים ובכלל זה: 
א.    הסדרת האחריות והטיפול בתחום; 
ב.    מיפוי הצרכים, האתגרים וההזדמנויות, לרבות עבור התעשייה והיצוא הישראלי; 
ג.    הקמת צוות משנה לניתוח, הערכה, תחזיות והתראה על סיכוני אספקה בהובלת הלמ"ס ובשיתוף משרדי הכלכלה והתעשייה, החוץ, האנרגיה, החקלאות וביטחון המזון, הבריאות והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית לכימות התלות הישירה והעקיפה במינרלים השונים, ובשיתוף צוות קו-האופק במ' המדע שיספק הערכות סיכונים לאספקה של המינרלים והמוצרים השונים;
ד.    איתור וקידום פיתוח טכנולוגיות, כולל בניית כלים חדשים והתאמת קיימים לטובת תמיכה במו"פ והתאמת טכנולוגיות קיימות מתחומים משיקים; 
ה.    עידוד יצוא של פיתוחים ופתרונות טכנולוגיים הרלוונטיים לשרשרת האספקה של מינרלים קריטיים לשווקי היעד בחו"ל;
ו.    בחינה וקידום פעילויות מחקריות ותעשייתיות בתחומי שרשרת האספקה – חיפוש, כרייה, זיקוק, עיבוד ומחזור מינרלים, כמו גם פיתוח חלופות למינרלים וכן השקעות ופיתוח תעשייתי; 
ז.    קידום פתרונות ארוכי-טווח לצמצום התלות במינרלים קריטיים והבטחת האספקה העתידית של מינרלים קריטיים ושל רכיבי טכנולוגיה קשורים; 
ח.    בחינה ויצירה של שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי לעידוד השקעות ישראליות בארץ בתחומי שרשרת האספקה כאמור בסעיף ו';
ט.    מינוף כלל הפעילות הישראלית עם מדינות זרות בעלות נכסיות בתחום לשם קידום האינטרסים והנכסיות הישראליים; 
י.    אפיון האינטרסים הישראליים וההזדמנויות אשר גלומות במסגרות של שותפויות בין-לאומיות או בילטרליות עם מדינות זרות, בראשן ארה"ב;
2.    להטיל על משרד החוץ, בשיתוף הצוות הבין-משרדי, לנהל מו"מ עם מדינות זרות, בראשן ארה"ב, על הסכמים לקידום שיתוף פעולה בתחום המינרלים הקריטיים. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה יהיה שותף בהובלת המו"מ על היבטי הסחר בהסכמים. 
3.    יובהר כי ככל שיישום המלצות הצוות ידרוש מקור תקציבי, הדבר יובא לפני הממשלה. עוד יובהר שאין בהחלטה זו כדי לפגוע בסמכות המשרדים לפעול בתחומי אחריותם או כדי לגרוע מסמכויות משרד האנרגיה והתשתיות, על כל מחלקותיו כולל המחלקה הבין-לאומית.