שותפות הממשלה והשלטון המקומי בפתרון משבר הדיור

נושא ההחלטה:

שותפות הממשלה והשלטון המקומי בפתרון משבר הדיור
    
מחליטים:

לצורך הגדלת היצע הדיור ברחבי המדינה באמצעות עידוד הרשויות המקומיות ליזום תכניות מפורטות למגורים ולבצען בהתאם למדיניות הממשלה ליצירת פתרונות דיור ועל מנת ליצור מתווה שיסייע לרשויות מקומיות קולטות דיור ויגביר את הכדאיות הכלכלית בקליטת תושבים חדשים לרשות המקומית וכן לצורך צמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות ובדומה למודלים שיושמו במדינות רבות בעולם, להקים קרן שתפעל מחוץ לתקציב המדינה ותנוהל באופן עצמאי על ידי מועצה בראשות נציג מטעם השלטון המקומי, הכול כמפורט להלן:
1 .    לקבוע בחוק כלהלן:
א.    תוקם קרן לתמרוץ הגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות, שתפעל באופן עצמאי וללא תלות לטובת תמרוץ הרשויות המקומיות בהגדלת היצע הדיור בתחומן באמצעות מתן סיוע לקליטת תושבים חדשים ברשות ולטובת צמצום הפערים הכלכליים בין הרשויות המקומיות אשר נובעים מהגדלת היצע הדיור ברשות וממבנה הכנסותיה (להלן – מטרות הקרן) וכספיה ישמשו ליישום מטרה זו בלבד. 
1)    הקצאת כספי הקרן תיעשה בהתאם לקריטריונים המפורטים להלן:
א)    עבור כל היתר לבניית יחידת דיור שהוציאה רשות מקומית בין השנים 2018 עד 2020 אשר מגדיל את מלאי יחידות הדיור ברשות ביחס לשנה הקודמת,  תהיה זכאית הרשות, החל משנת 2024, למענק בסך של 1,500 ש"ח שיועבר לתקציבה השוטף מדי שנה (להלן – מענק לתמיכה).
ב)    עבור כל היתר לבניית יחידת דיור שהוציאה רשות מקומית בשנה קלנדרית, החל משנת 2021 ואילך, אשר מגדיל את מלאי יחידות הדיור ברשות ביחס לשנה הקודמת, תהא זכאית הרשות בחלוף שלוש שנים משנת מתן ההיתר, למענק בסך 1,500 ש"ח שיועבר לתקציבה השוטף מדי שנה (להלן – מענק דיור).
ג)    ככל שירדו הכנסות הקרן בשנה מסוימת מעלות סך המענקים לדיור והמענקים לתמיכה שצריכים היו להיות מחולקים באותה שנה, סכום המענקים שיקבלו הרשויות המקומיות באותה שנה עבור היתרי בנייה שזו השנה הראשונה שבגינם היו זכאיות למענק, יעודכן באופן יחסי לסך ההכנסות שנותרו בקרן באותה שנה, לאחר ששולמו המענקים לדיור והמענקים לתמיכה בגין היתרי בנייה שניתנו בשנים קודמות (להלן – מענק מותאם). 
ד)    עלו הכנסות הקרן בשנה מסוימת על סך המענקים לדיור, המענקים לתמיכה והמענקים המותאמים לדיור שחולקו באותה השנה (להלן – יתרת הקרן), 70% מיתרת הקרן תיוותר בקרן לצורך תשלום מענקים כאמור בשנים הבאות ו-30% מיתרת הקרן תחולק לפרויקטים נוספים לתמרוץ רשויות מקומיות להגדלת היצע הדיור ולצמצום פערים הנובעים מהגדלת היצע הדיור, בהתאם להחלטת מועצת הקרן, בהתאם לאמור בסעיף 1(א)(2) להלן. ככל שלא התקבלה החלטה על ידי מועצת הקרן על פרויקטים נוספים כאמור, תשמש כל יתרת הקרן לצורך תשלום מענקים כאמור בשנים הבאות.
2)    החל משנת 2029, תהא רשאית מועצת הקרן, כמפורט להלן, להציע שינוי של הקריטריונים לחלוקת הכספים שנוספו לקרן החל משנה זו, באופן שיענה על מטרות הקרן ובהתאם למפורט להלן: 
א)    בהצעה לשינוי הקריטריונים נדרש כי תתייחס לכל אמות המידה המפורטות:
(1)    המדד החברתי-כלכלי של הרשות המקומית;
(2)    האיתנות הפיננסית של הרשות המקומית;
(3)    מספר יחידות הדיור שנבנו ברשות המקומית בשלוש השנים הקודמות בכלל וביחס למספר יחידות הדיור הקיימות ברשות;
(4)    מדדים נוספים שייקבעו על ידי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים.
(5)    הצעת מועצת הקרן לשינוי הקריטריונים תתקבל ככל שתינתן לה הסכמה של 70% מהרשויות המקומיות המייצגות 70% מהתושבים ברשויות המקומיות ובלבד שלא התקיים האמור בסעיף (ב) להלן. הסכמת רשות מקומית כאמור תינתן על ידי מועצת הרשות המקומית, לאחר שיתקיים בה דיון בעניין וזאת לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהתקבלה הצעת מועצת הקרן, ותישלח למועצת הקרן בהודעה בכתב. לא ניתנה הסכמת הרשות המקומית עד לחלוף המועד האמור, יראו את הרשות כמתנגדת להצעת מועצת הקרן.
ב)    שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כי הצעה של מועצת הקרן בדבר שינוי הקריטריונים אינה עומדת במטרות הקרן, ובהתאם, להודיע למועצת הקרן בהודעה בכתב על ביטולה אף אם ניתנה לגביה הסכמת הרשויות המקומיות לפי סעיף (א)(2)(א) לעיל.
ג)    בתקופה שעד למינוי חברי מועצת הקרן, תפעל הקרן בהתאם לכללים המפורטים בסעיפים (א)(1), כאשר יתרת הקרן, ככל שתהיה, תשמש כולה לצורך תשלום מענקים לדיור, מענקים לתמיכה ומענקים מותאמים בשנים הבאות. 
3)    לקרן תהיה מועצה שתמנה שבעה חברים, והם:
א)    עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר;
ב)    עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;
ג)    עובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה;
ד)    נציג ציבור, בעל תואר שלישי, המכהן או שכיהן בעבר כאיש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל או מחוץ לישראל, בעל מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות הקרן, שימנה שר האוצר.
ה)    3 נציגי השלטון המקומי, שייבחרו מתוך רשימת מועמדים אשר יידרשו לעמוד בתנאי כשירות שיקבע שר האוצר, על ידי כלל הרשויות המקומיות אחת ל-3 שנים, בהתאם למנגנון בחירה שייקבע על ידי שר הפנים ובהסכמת שר האוצר, בהתחשב בין היתר בשיקולים אלו:
(1)    מספר התושבים ברשות המקומית;
(2)    מאפיינים דמוגרפיים של הרשות המקומית;
(3)    מאפיינים כלכליים של הרשות המקומית;
(4)    מעמדה המוניציפלי של הרשות המקומית.  
ו)    ניהול מועצת הקרן:
(1)    חברי מועצת הקרן יבחרו מבין נציגי השלטון המקומי את יושב ראשה, כאשר לנציג שר האוצר במועצה יהיה קול מכריע ככל שלא יהיה רוב של מצביעים למינוי חבר מסוים כיושב ראש. 
(2)    יושב ראש מועצת הקרן, ביחד עם חבר אחר של מועצת הקרן אשר תקבע לכך המועצה, יהיו מורשים לחתום בשם מועצת הקרן על כל מסמך שעשייתו בתחום סמכותה.    
(3)    רוב חברי מועצת הקרן יהיו מניין חוקי בישיבות המועצה ובלבד שנכחו בישיבה יושב ראש המועצה וכן החברים המנויים בסעיפים 1(א)(3)(א) ו-(ב).
(4)    החלטות מועצת הקרן יתקבלו ברוב קולות חברי המועצה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם על ידי חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה. על פרוטוקולים אלו יחולו הוראות פרק אחד עשר לתוספת השנייה לפקודת העיריות [נוסח חדש]. 
(5)    בעלי תפקידים במועצת הקרן:
(א)    רואה חשבון מבקר, ימונה על ידי מועצת הקרן.
(ב)    מבקר פנימי, ימונה על ידי מועצת הקרן.
(ג)    יועץ משפטי שיהיה עובד המדינה. 
(6)    עד למינוי בעלי התפקידים כאמור, אלו ימולאו על ידי בעלי התפקידים הרלוונטיים במשרד הפנים.  
(7)    מועצת הקרן תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לגביהם הוראות בהחלטה זו. 
ז)    שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים, יהא רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לסדרי עבודת מועצת הקרן.
ב.    מקורות למימון פעילות הקרן:
1)    החל משנת 2024 ואילך, כל רשות מקומית תפריש לקרן עד לתחילת הרבעון האחרון של השנה, סכום מסוים מהגידול בסך גביית הארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת לשנה שבה מבוצעת ההפרשה, לעומת סך הגבייה בפועל של הארנונה שאינה ממגורים בשנת 2022 (להלן – הגידול בארנונה שאינה ממגורים), בשיעורים המפורטים בסעיף 1(ב)(2) להלן ובהתאם לאשכול שבו נמצאת הרשות המקומית באותה שנה.
2)    הרשויות המקומיות יחולקו ל-4 אשכולות, בהתאם לסכום ההכנסה של הרשות המקומית מארנונה שאינה ממגורים:
א)    האשכול הראשון יכלול כל רשות מקומית שבה ההכנסות מארנונה שאינה למגורים לנפש בשנה הקודמת עמדו על סכום הגבוה מ-2,000 ש"ח, ואלו יפרישו 49% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;
ב)    האשכול השני יכלול כל רשות מקומית שבה ההכנסות מארנונה שאינה למגורים לנפש בשנה הקודמת עמדו על סכום הגבוה מ-1,000 ש"ח ועד 2,000 ש"ח בשנה הקודמת, ואלו יפרישו 35% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;
ג)    האשכול השלישי יכלול כל רשות מקומית שבה ההכנסות מארנונה שאינה למגורים לנפש בשנה הקודמת עמדו על סכום הגבוה מ-500 ש"ח ועד 1,000 ש"ח, ואלו יפרישו 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;
ד)    האשכול הרביעי יכלול כל רשות מקומית שבה ההכנסות מארנונה שאינה למגורים לנפש בשנה הקודמת עמדו על סכום של עד 500 ש"ח לנפש, ואלו יפרישו 10% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים.
3)    סכומי ההכנסות מארנונה שאינה למגורים לנפש, אשר לפיהם יחולקו הרשויות המקומיות לאשכולות, יתעדכנו לפי שיעור העדכון הקבוע בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן – חוק ההסדרים 1992 ושיעור העדכון, בהתאמה) החל משנת 2025.
4)    על אף האמור בפסקה (2), עברה רשות מקומית לאשכול אחר בשל שינוי בהכנסה מארנונה שאינה ממגורים בה, תפריש בהתאם לשיעורים הנדרשים באשכול שבו היא נמצאת החל מאותה שנה, ואילו בגין השנים הקודמות תמשיך להפריש בהתאם לאשכול שבו הייתה מצויה אז.
ג.    לעניין הקרן, "רשות מקומית" – למעט מועצה אזורית תעשייתית. 
ד.    רשות מקומית באזור יהודה ושומרון תהיה זכאית למענק דיור, למענק לתמיכה או למענק מותאם, לצורך צמצום פערים כלכליים, בהיקף השווה למענקים המפורטים בסעיפים 1(א)(1) עד (2), בהתאם לתחשיב הקבוע בהם. מסכום זה ינוכה סכום השווה לאחוז מהגידול בארנונה שאינה ממגורים, בהתאם לגובה הכנסותיה מארנונה שאינה למגורים לנפש באותה שנה, כמפורט בסעיף 1(ב)(2). ככל שהאחוז מהגידול כאמור יהיה גבוה מסכום המענקים שלהם זכאית הרשות המקומית, לא תהא זכאית למענקים בגין שנה זו. אין באמור לשנות מהוראות החלטת הממשלה מס' 150 מיום 2 באוגוסט 1996 בעניין הרשאות חדשות לתכנון והקצאת קרקע לבנייה. 
ה.    יובהר, כי הקרן תנוהל מחוץ לתקציב המדינה, תנוהל בראשות נציג מטעם השלטון המקומי וכל הכספים שייצברו בה, לרבות צבירת ריבית, ישמשו למימון פעילותה ולשאר הפעילויות בהתאם לאמור בהחלטה זו, בין היתר לפעילות מועצת הקרן ולא לכל מטרה אחרת. 
ו.    נכסי הקרן אינם ניתנים לעיקול, להמחאה או לשעבוד.
ז.    שר האוצר ושר הפנים יהיו ממונים על ביצוע החוק.
2 .    שר האוצר ושר הפנים רשאים להסכים על שינוי ההוראות בעניינים המפורטים להלן, עד להבאת טיוטת החוק לאישור ועדת שרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שהתקבלו במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024:
א.    בהקצאת כספי הקרן יינתן ביטוי למדד החברתי-כלכלי שבו מצויה הרשות המקומית, באופן שחלק מהכספים שנצברו בקרן יוקצה עבור צמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות הנובעים ממבנה הכנסותיהן, וזאת בהתאם למודל שמתייחס למדד חברתי-כלכלי, מדד פריפריאליות וחוסנה הכלכלי של הרשות המקומית.
ב.    בשיעור ההפרשות לקרן של רשות מקומית במדד חברתי-כלכלי, יינתן ביטוי למדד שבו היא מצויה ובלבד שההפרשה לא תפחת מזו שתידרש מהאשכול הרביעי.
3 .    בכפוף לחקיקה כאמור בסעיף 1 להחלטה זו ובהתאם למועד תחילתה, כהשלמה למקורות הכספיים לפעילות הקרן לתמרוץ הגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות עד לשנת 2029, משרד האוצר יתקצב בכל חוק תקציב עד לשנת 2028 סכום שיעביר לקרן.
4 .    לתקן את סעיף 9(ב) לחוק ההסדרים 1992 באופן ששר האוצר ושר הפנים יוסמכו לאשר גם שינוי שיטת מדידה של שטח הנכס שעליו תשתלם הארנונה, באופן שתוכל להטיל מועצת הרשות המקומית ארנונה על מטר רבוע שעליו לא הטילה ארנונה עד לאותה שנה. שינוי כאמור יחול על כלל הנכסים בתחום הרשות המקומית וזאת באופן קבוע לאחר שיינתן לו אישור השרים.
5 .    לתקן את סעיף 142א(א) לפקודת העיריות, בנוגע לסמכות שר הפנים למינוי גובה ממונה, כך שתהיה זו סמכות משותפת לו ולשר האוצר.
6 .    לצורך עידוד השמשת מבנים קיימים, מניעת מפגעים והגדלת היצע הדיור, לתקן את סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש], באופן הבא:
א.    תקוצר התקופה שבה ניתן פטור מתשלום ארנונה לבניין שנמסרה לגביו הודעה, כאמור שם, כי הוא נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו ולא יושבים בו, משלוש שנים, לשנתיים.
ב.    פטור כאמור יוכל להינתן, בין ברציפות ובין בתקופות שאינן רצופות, לכל היותר למשך שנתיים. 
ג.    סעיף קטן (2), שלפיו בחלוף תקופת הפטור מתשלום ארנונה כאמור, יהיה חייב המחזיק בנכס בסכום הארנונה המזערי לפי חוק ההסדרים 1992, יבוטל.  
ד.    נכס כאמור, שלא הושמש בחלוף תקופה שעולה על 10 שנים, יהיה חייב בארנונה בסכום המרבי, כפי שנקבע על ידי שר האוצר ושר הפנים בהתאם לסמכותם מכוח סעיף 8 לחוק ההסדרים 1992, הקבוע לסוג הנכס המתאים למבנה לפי השימוש האחרון שנעשה בו.
ה.    תחולת התיקונים כאמור תהיה גם על מבנים שנהנים היום מהוראות סעיף 330 לפקודה, כמפורט:
1)    מבנה אשר נהנה מפטור מתשלום ארנונה במשך תקופה שעלתה על שנה, יוכל לקבל פטור כאמור לעוד שנה בלבד, ומבנה אשר קיבל עד כה פטור לתקופה קצרה משנה, יחד עם תקופה זו יקבל פטור לשנתיים בסך הכל. 
2)    מבנה אשר נמצא בתקופת הפטור הראשונה, כהגדרתה בסעיף האמור, יחויב בסכום המרבי ככל שלא יושמש בחלוף תקופה של 7 שנים; מבנה אשר נמצא בתקופת התשלום, כהגדרתה בסעיף האמור, יחויב בסכום המרבי ככל  שלא יושמש בחלוף תקופה של 4 שנים. 
7 .    להנחות את שר הפנים לתקן את סעיף 74 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, ואת סעיף 162 לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950, בהתאם לאמור בסעיף 6 לעיל. 
8 .    להנחות את שר האוצר ושר הפנים לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, באופן הבא:
א.    להגדרה של "משרד, שירותים ומסחר" ייתווספו ענפי שירותים בתחום ההייטק (שירותים עתירי ידע בהייטק) ומההגדרה של "תעשייה" יימחקו "בתי תוכנה" ויתווספו אליה ענפי תעשייה בתחום ההייטק (תעשיות טכנולוגיה עילית) – הכל בהתאם לדירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של תחום ההייטק, המבוססת על סיווג ענפי כלכלה 2011.
ב.    להגדרה של "בית מלון" תתווסף דירת מגורים המשמשת כדירת נופש, אשר תוגדר כנכס המשמש למשך תקופה העולה על 90 ימים בשנה למתן שירותי לינה עבור אורחים מתחלפים; "אורחים מתחלפים" – שלושה אורחים לפחות, לפרק זמן שבין יום אחד ועד 45 ימים לכל אחד מהם.
ג.    בהגדרה של "מבנה מגורים" ובתקנה 9, לאחר "בית אבות" יבוא "או בית חולים גריאטרי לטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש".
ד.    לקבוע בתקנות 6 ו-7 סוג נכס כמפורט להלן ואת הסכום המרבי והמזערי לארנונה שתוטל עליו, בתוך 90 ימים מיום קבלת ההחלטה: סוג נכס של תשתיות לאומיות, אשר יכלול מערכות ביוב, מערכות מים, תחנות כוח ומתקני חשמל.