הקצאות ורשיונות הפקה

בשנים האחרונות נוספו מקורות מלאכותיים הכוללים התפלת מי ים והשבת קולחין. ההפקה העיקרית מתבצעת על ידי חברת מקורות והשאר על ידי מפיקים פרטיים. הכמות המותרת להפקה נקבעת מדי שנה בהתאם להמלצת ועדת התפעול ברשות המים ובמגבלות של יכולת ההפקה הפיסית.

הקצאת מים לשימוש חקלאי

המים לצריכה חקלאית מוקצים הן לחקלאות הפרטית והן לחקלאות המתוכננת (קיבוצים ומושבים).

חקלאות פרטית

הקצאת המים לחקלאות הפרטית החלה עם חקיקת חוק המים - 1959 ותקנות הקיצוב שהותקנו על פיו. בשלב הראשון הוכרו זכויות השימוש במים, שהיו קיימות בתקופת פרסום החוק; זאת על ידי צילום השטח החקלאי, ייעודו וכמות המים שנצרכה באותם ימים. בהמשך נקבעו נורמות השימוש במים לגידולים השונים, ומכפלת הנורמות בשטח הגידולים קבעה את גובה מכסת המים לחקלאי.

קיבוצים ומושבים

הקצאת המים ליישובים מתוכננים נקבעה לפי אמצעי ייצור של קרקע ומים ולפי יחידות המגדירות את גודלו המרבי של היישוב. הקצאת המים המרבית ליישוב הנה מכפלת יחידות המשק המתוכננות במכסת המים ליחידה.

התפתחות המשק החקלאי וכן שנות הבצורת הפוקדות אותנו, הכתיבו שינויים ועדכונים בהקצאת המים לחקלאות. החל מ-1986 נוקטת נציבות המים, ורשות המים שבאה אחריה, מדיניות של קיצוצים במכסות המים השפירים לחקלאות. הקיצוץ נעשה בעיקר בישובים הניזונים מן המערכת הארצית התלת-אגנית - כנרת, אקוויפר החוף, אקוויפר ירקון תנינים. באזורי הערבה, בקעת הירדן, בית שאן ועמק חרוד, שאינם קשורים למערכת הארצית ומתפקדים כמערכת מים סגורה, לא חל קיצוץ במכסות המים השפירים לחקלאות.

השבת קולחין

מדיניות משק המים שמה לה למטרה להחזיר לשימוש חקלאי את מי השפכים המטוהרים (קולחין). השבת הקולחין מאפשרת הפניית מים שפירים, המשמשים כיום את החקלאות והתעשייה, לטובת השימושים העירוניים, וכן מאפשרת לחקלאים להתמודד טוב יותר עם קיצוץ מכסות המים השפירים.

עידוד השימוש במי הקולחין מתבטא בתעריפים נמוכים (לקולחין המספקת חברת מקורות) ובסיוע של רשות המים בהקמת מפעלי הטיהור (קולחין המסופקים על ידי יזמים פרטיים). יתרה מזו, בשנות בצורת, כאשר כמויות המים השפירים לצריכה חקלאית מקוצצות בשיעורים גבוהים, לא חל בדרך כלל קיצוץ במי הקולחין.

הקצאת מים לשימוש תעשייתי

בהתאם להחלטת מועצת רשות המים, תעריפי המים לתעשייה הושוו בשנת 2015 לתעריף החל על כל צריכה אחרת. לאור זאת, מרבית הקצאות התעשיה בוטלו והמים יסופקו לפי צרכי המפעל. ההקצאות נותרו במקרים שבהם קיים צורך להגביל את הצריכה מסיבות אחרות.

עד סוף חודש דצמבר  2014, הקצאת המים בסיווג תעשייתי ניתנת על-פי חוק למפעלים, שצריכתם השנתית לתהליכי הייצור עולה על 5,000 מ״ק.

הקצאת המים הנה פרטנית לכל מפעל. מפעל אינו מקבל אוטומטית את כמות המים שאותה הוא מבקש. תהליך בדיקת הזכאות להקצאת מים למפעל כולל בחינה של השימוש במים בתהליכי הייצור ובדיקת האפשרויות לספק מים נחותים (שאינם ראויים לשתייה) במפעלים ובתהליכים שבהם ניתן לקלטם.

גובה ההקצאה נקבע על בסיס כמויות צריכה (נורמות) מרביות ליחידת מוצר, בהתאם לשימוש יעיל במים בתהליך הייצור ובכפוף לאופן הטיפול בשפכי המפעל.

הקצאת מים לשימוש ביתי וציבורי

צמצום צריכת המים במגזר הביתי איננו נעשה באמצעות הקצאות מים. החל משנת 1995 לא נקבע ברישיונות ההפקה של הרשויות המקומיות (או תאגידי המים והביוב העירוניים שבאו בנעליהן) כמויות מים המוקצות לצריכה ביתית, והרשויות המקומיות רשאיות לצרוך מים לצריכה ביתית על פי צרכיהן.

כידוע, רשות המים פועלת רבות להביא לחיסכון בצריכת המים ולהקטנת שיעורי הפחת ברשויות המקומיות ובכלל, בין היתר באמצעות חינוך והסברה והתקנת אביזרים חוסכי מים.