תבחינים למניעת כניסה לישראל של פעילי חרם

בדיון שהתקיים בראשות שר הפנים והשר לנושאים אסטרטגיים ביום 6 באוגוסט 2016 הוחלט על הקמת צוות משותף למשרד הפנים ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לבחינת סוגיית מניעת כניסה לישראל של פעילים המקדמים דה-לגיטימציה וחרמות נגד מדינת ישראל, וזאת כחלק ממערכה כוללת למאבק הדה-לגיטימציה ובחרמות נגד מדינת ישראל.

ביום 6 במרץ 2017 אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את תיקון מס' 28 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, אשר קבע כי "לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לאדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל...".

עמדת המדינה היא כי קמפיין הדה לגיטימציה בכלל והחרמות בפרט נגד מדינת ישראל מציבים בטווח הבינוני-ארוך איום משמעותי לחוסנה ולביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, אם לא יטופלו כראוי.

 

להלן פירוט התבחינים, אשר גובשו על ידי הצוות הבינמשרדי שהוקם בהתאם להחלטת השרים, ואושרו על ידי שר הפנים והשר לנושאים אסטרטגיים.

פירוט:

הכללתו של ארגון לצורך יישום הוראות החוק תעשה ככל שהארגון עונה על התבחין הבא:

תמיכה בחרמות וקידומם ע"י הארגון באופן אקטיבי, רציף ומתמשך. יודגש שעובדת היותו של ארגון אנטי-ישראלי או פרו-פלסטיני, או היותו בעל אג'נדה ביקורתית כלפי מדיניות ממשלת ישראל, אינה מהווה, כשלעצמה, עילה כדי למנוע כניסה לישראל.

סירוב כניסה של פעילים ייאכף הן כלפי פעילים בארגונים שזוהו לפי התבחינים שלעיל, והן כלפי פעילים עצמאיים, שעונים על אחד מהתבחינים הבאים:

1. נושאי תפקידים בכירים או משמעותיים בארגונים - ממלאי תפקידים רשמיים בכירים בארגונים הבולטים (כגון, יו"ר וחברי דירקטוריון). הגדרת התפקידים תשתנה בהתאם לאופיו של כל ארגון.

2. פעילים מרכזיים – אנשים הנוקטים בפעילות ממשית, עקבית ורציפה לקידום חרמות במסגרת ארגוני הדה-לגיטימציה הבולטים או באופן עצמאי.

3. גורמים ממסדיים (כגון ראשי ערים) המקדמים חרמות באופן אקטיבי ומתמשך.

4. "גורמים מטעם" - פעילים שמגיעים לישראל מטעם אחד מארגוני הדה-לגיטימציה הבולטים. לדוגמה, פעיל המגיע כמשתתף במשלחת מטעם ארגון דה-לגיטימציה בולט.

 

על אף האמור לעיל, במקרים חריגים, ישנה אפשרות כי הגורמים המקצועיים ימליצו על אישור כניסתו לישראל של אדם אשר עונה על הקריטריונים האמורים, דהיינו אדם שאמור לכאורה להיות מסורב. מקרים אלו יאובחנו כמקרים בהם מידת הנזק של סירוב כניסתו של אדם משיקולי קידום חרמות עולה על התועלת מסירוב כניסתו. מקרים חריגים אלו יכולים להיות:

1. שיקולים מדיניים;

2. הזמנות רשמיות של מדינת ישראל;

3. שיקולים הומניטאריים;

4. תפקידים רשמיים.