ניהול וקידום בטיחות בדרכים במרחב העירוני - מודל "עיר בטוחה"

כ- 40% מכלל התאונות הקטלניות בישראל וכ- 60% מכלל התאונות החמורות בעשור האחרון, התרחשו בדרכים עירוניות. בשונה מתאונות בדרכים בינעירוניות, בהן רוב הנפגעים הם נהגים ונוסעים ברכב, בדרכים עירוניות רוב הנפגעים הם משתמשי דרך פגיעים - הולכי רגל, רוכבי אופניים ורוכבי אופנוע. תאונות במרחב העירוני הן תוצאה של מכלול גורמים. חלקן נובע מטעויות אנוש הקשורות להתנהגות משתמשי הדרך, חלקן קשור בתשתיות והסדרי תנועה לא נאותים, אחרים קשורים במאפייני כלי הרכב.

בעיית הבטיחות במרחב העירוני מזוהה עם העובדה שמערכות התחבורה תוכננו מנקודת מבטו של המשתמש ברכב, תוך התחשבות מועטה בצרכים של הולכי הרגל או רוכבי אופניים. תחום המיקרומובילטי/כלים זעירים (תחבורה אישית ממונעת - קורקינטים, אופניים חשמליים ועוד) התפתח בשנים האחרונות, וצפוי להתרחב עוד יותר, והוא מזמן אתגרים חדשים ומחייב נקודות הסתכלות שונות על תפיסת הבטיחות בדרכים.

מן העולם אנו למדים כי לא מספיקה התערבות בודדת וכי יש לפעול בצורה רב מערכתית אשר לוקחת בחשבון את מורכבות המרחב העירוני על שחקניו השונים, על מנת ליצר שינוי עמוק ובר קיימא. טיפול אפקטיבי בנושא מצריך מחויבות של הגורמים השונים בשדה הפעולה העירוני והארצי.
הערים המובילות בעולם בבטיחות בדרכים כדוגמת לונדון, דבלין או שטוקהולם, פיתחו תכניות פעולה רב-שנתיות ומתואמות לטיפול מערכתי בבטיחות משתמשי הדרך הפגיעים. התכניות הללו מבוססות ברובן על תפיסה שיש לטפל באופן כוללני בגורמים לתאונות בעיר (תשתיות הדרך, בטיחות כלי הרכב והתנהגות משתמשי הדרך) במטרה ליצור מערכת סלחנית לטעויות אנוש (SAFE SYSTEM). תכנית הפעולה בעיר לונדון הובילה לירידה של כ 39% באחוז הנפגעים באופן חמור.

ניהול ובקרת הבטיחות ברשויות המקומיות הופך בעולם לציר מרכזי בטיפול בתאונות הדרכים. ניהול הבטיחות צריך להיות מושתת על מודל אשר יספק בידי ראש העיר כלי עבודה מאורגן, שיטתי ובעל השפעה לשמירה אופטימאלית על בטיחות תושבי העיר - מודל "העיר הבטוחה".

תהליך ניהול הבטיחות בעיר כולל את השלבים הבאים:

• מיפוי איסוף וניהול המידע הרלוונטי ובכלל זה מיפוי תאונות הדרכים, איסוף נתוני משתמשי דרך בזמן אמת בדרכים ובצמתים, סקירת תכניות פיתוח עתידיות בעיר.
• אבחון מוקדי סיכון בעיר – לטיפול ממוקד ותגובתי למול מוקדי תאונות ולטיפול רחב ומניעתי באזורי סיכון.
• הגדרת מטרות ויעדים אופרטיביים ובכלל זה תיעדוף בהתאם למגבלת המשאבים.
• מיפוי אסטרטגיות וטקטיקות פעולה - אכיפה, חינוך, הסברה, תשתיות.
• ניהול הקשר עם הציבור ושיתופו.
• בקרת ביצוע.

עקרונותיה של עיר בטוחה מושתתים על המרכיבים הבאים:

על פי הניסיון הבינלאומי והישראלי בהפחתת היפגעות הולכי רגל ומשתמשי דרך פגיעים, יש לפתח תכנית עבודה שתכלול את העקרונות הבאים תוך התאמת המרכיבים מתוך ראיה אזורית.

1. מתן עדיפות למשתמשי דרך פגיעים בתכנון הדרכים העתידי.

2. ניהול מהירות וטיפול במוקדי סיכון תשתיתיים, ובכלל זה:

• הגדרת אזורי מיתון תנועה - הגדרת מרחבים עירוניים כאזור מהירות 30 קמ"ש (אזורי מוסדות חינוך ועוד).
• התקנת אלמנטים למיתון תנועה - פסי האטה ברחובות מקומיים, בניית איי חציה ואיי תנועה באמצע.
• מעבר חציה בין שני נתיבים, מעגלי תנועה, הצרת כבישים ע"י הוספת "אוזניים" ועוד.
• הפרדה בין משתמשי הדרך לרבות התקנת שבילי אופניים מופרדים.
• פעילות תשתית 'טקטית' (סימון 30 קמ"ש, הפיכת נתיב נסיעה לנתיב אופניים).
• ביטול פניות שמאלה.

3. קידום חצייה בטוחה - הרחקת מעברי חצייה ממעגלי תנועה, התקנת אמצעים חדשניים לחצייה בטוחה, מתן עדיפות להולכי רגל ברמזורים, בניית מפרדות בדרכים חד- מסלולית, הפרדה בין הולכי רגל לבין כלי הרכב ממונעים לא מרושיינים (אופניים וקורקינטים חשמליים), הנגשת חצייה לבעלי מוגבלויות, מסלולי הליכה בטוחה (האפשרות להגיע מנקודה לנקודה בעיר ללא חציית כביש), סגירת רחובות עבור שימוש להולכי רגל בלבד, שיפורי תאורה, לחצני "דרישה" ברמזורים ועוד.

4. קידום בטיחות הולכי רגל מבוגרים בני 75 ומעלה - מיפוי מיקום הולכי רגל מבוגרים, שיפור תנועת אזרחים ותיקים על מדרכות באמצעות הנמכת אבני שפה והארכת מופעי רמזור, הפרדת מסלולי אופניים ממסלולי הליכה.

5. צמצום ההיפגעות מאוטובוסים ומשאיות - הגבלת חניית רכבים כבדים בתוך העיר, שיפור תשתיות תחבורה ציבורית, מיקום תחנות, הגנת נוסעים.

6. רכיבה בטוחה על אופניים - פיתוח תשתיות שבילי אופניים (כולל תשתיות טקטיות) בדגש על פיתוח תשתיות לנסיעות יומיות למוסדות חינוך ומרכזים, הסדרת חניית אופניים, פיתוח תכניות חינוכיות עירוניות למניעת שימוש באופניים חשמליים בקרב ילדי ובני-נוער מתחת לגיל 16 .

7. הטמעת תודעת בטיחות בדרכים בקרב תושבי העיר - הכשרת לבבות הציבור למיתוג חיובי למיזם ומתן מענה מקדים לניתוח אתגרים במימוש שלבי הפרויקט והבלטת הישגים, עדכון התושבים ושמירה על קשר רציף, עיבוי מיזמיים חינוכיים נלווים ופיתוח תכניות חינוכיות לקידום הליכה בטוחה ובכלל זה תוכניות של תכנון מסלול הליכה בטוח לבית הספר, השלמת היקפי שעות הוראה לבטיחות בדרכים בערכת החינוך הפורמאלית, אימון מעשי לחצייה ושימוש בטלפון נייד, הפעלת מרכזי הדרכה לאורך כל היום למגוון אוכלוסיות ועוד.

8. קידום שותפויות ופיתוח מקצועי של גורמי הבטיחות בעיר לצורך קידום טיפול מערכתי יש ליצור שותפויות בין גורמים רלוונטיים בתוך העיר כדוגמת ההנדסה החינוך ובין גורמים חיצוניים דוגמת
משטרת ישראל, משרדי הממשלה הרלוונטיים, שירותי בריאות, עמותות חיצוניות ועוד.

9. קידום תהליכי קבלת החלטות על בסיס נתונים וידע מחקרי עדכני, ושיפור בסיס הנתונים העירוני .