המשך חיזוק היחסים עם הרפובליקה של הודו ותיקון החלטת ממשלה

נושא ההחלטה:

המשך חיזוק היחסים עם הרפובליקה של הודו ותיקון החלטת ממשלה

מחליטים:

בהמשך למדיניות הממשלה לחיזוק הקשרים המדיניים, הכלכליים, המדעיים והתרבותיים של ישראל עם הרפובליקה של הודו ובהמשך להחלטות הממשלה מס' 155 מיום 13.05.2013 בנושא "חיזוק הקשרים הכלכליים עם סין, הודו וברזיל", מס' 2783 מיום 25.6.2017 בנושא "חיזוק היחסים עם הרפובליקה של הודו" ולהחלטות ממשלה נוספות, במטרה להעמיק את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום עבור המשק הישראלי בשותפות האסטרטגית בין המדינות ולייצר שיתוף פעולה מוגבר בארבע השנים הקרובות (2029-2026) ולקראת ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל:
1. להנחות את שר החוץ: 
א. להקים ועדת היגוי מדינית עליונה (להלן - ועדת ההיגוי) עם מקבילו ההודי שתתכנס אחת לשנתיים לסירוגין בישראל ובהודו. ועדה זו תספק הנחיה מדינית-אסטרטגית ופיקוח על קידום היחסים בין שתי המדינות.
ב. להנחות את מנכ"ל משרד החוץ לבצע מעקב אחר יישום החלטה זו ולצורך כך להקים צוות בראשותו (להלן - צוות היישום) ובהשתתפות מנכ"לי המשרדים וראשי הגופים השותפים להחלטה זו או נציגיהם. צוות זה יהיה אחראי על פיקוח וביצוע יוזמות ופרויקטים משותפים, הנחיה ותכלול של קבוצות העבודה שיוקמו במסגרת החלטה זו, ולצורך כך יהיה אחראי לתאם ולקיים דיונים משותפים גם עם גורמי המקצוע במשרד החוץ ההודי. צוות היישום יהיה אחראי לעדכן את ועדת ההיגוי באשר לביצוע החלטה זו.
ג. לפעול להקמה של עד 10 מרכזי מצוינות נוספים בהודו באמצעות מש"ב (האגף לשיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החוץ) בנוסף למרכזים הקיימים, אשר יעסקו בהדרכה ובהכשרה על בסיס טכנולוגיה ישראלית בתחומים מגוונים: חקלאות, מים, מדגה, רפואה וחדשנות. תחום העיסוק של מרכזי המצוינות ייקבע במשותף על ידי צוות היישום. כמו כן, משרד החוץ יפעל להצבת מומחים קבועים נוספים לשם תכנון המרכזים והפעלתם ויבצע קורסים שנתיים במסגרתם. 
ד. לפעול להטמעה ולחשיפה של טכנולוגיות ישראליות באמצעות מומחי מש"ב במרכזי מצוינות, לרבות שימוש בבינה מלאכותית ולוויינים בתחומי החקלאות ופתרונות מתקדמים להארכת חיי מדף של הגידול החקלאי. 
ה. לפעול להגדלת מספר המשתלמים ההודיים המגיעים להכשרות פיתוח של מש"ב בישראל מדי שנה ל-150. 
ו. לקדם שיתוף פעולה משמעותי עם הודו בתחום המים, הכולל סקרי היתכנות, הצבת מומחים לליווי הקמת תשתיות של קרן הפיתוח העירונית החדשה של הודו (AMRUT) וקידום משלחות מים מקצועיות. 
ז. לפעול להבאת משלחות מהודו לישראל בהיקף של עד 200 משתתפים על פני השנים 2029-2026, לרבות מנהיגות צעירה, ולבצע פעילות דיפלומטיה ציבורית לחיזוק הקשר האסטרטגי בין המדינות.
ח. לפעול להתקשרות עם עד 8 יועצים חיצוניים בנציגויות ישראל בהודו, בדגש על מומבאי ובנגלור, לקידום היחסים המדיניים בין המדינות. 
ט. לפעול לביצוע מחקרים ולקיום כנס שנתי לקידום היחסים בין ישראל להודו. 
י. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 32 מיליון ש"ח על פני השנים 2029-2026, מהם 14 מיליון ש"ח בשנת 2026 בחלוקה שווה בין תקציב משרד החוץ ובין התקציב האמור בסעיף 20(ב) ו-18 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2027 בחלוקה שווה בין תקציב משרד החוץ ובין תקציב האמור בסעיף 20(ב) להחלטה זו.
2. להנחות את שר האוצר:
א. לפעול לקידום דיאלוג כלכלי ופיננסי (EFD) בדרג גורמי מקצוע בין גופים רגולטוריים מישראל ומהודו ובהובלת משרדי האוצר של שתי המדינות במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה בתחומי הרגולציה הפיננסית, החדשנות והחוסן הקיברנטי.
ב. לקדם שיתוף פעולה בתחום רציפות הסייבר ורציפות פיננסית לשנים 2029-2026 באמצעות שיתוף מידע ומודיעין סייבר-פיננסי בין המדינות; פיתוח משותף של מתודולוגיות הגנת סייבר-פיננסיות אל מול איומים מתפתחים, בין היתר בתחום טכנולוגיות מפציעות, הגנה על שרשרת אספקה מהותית ואירועי הונאה משמעותיים; ביצוע תרגילי סייבר-פיננסיים משותפים ובחינת פיתוח משותף של אינדיקטורים סייבר-פיננסיים. 
ג. לקדם הקמת נציגות של משרד האוצר בהודו במהלך שנת 2026.
ד. לקדם שותפות ראשונה עם הבנק האסייני לפיתוח (ADB) במהלך שנת 2026 לטובת שילוב פתרונות ומומחיות ישראליים לקידום תחומי החקלאות, המים והדיגיטציה שהוגדרו על ידי הרפובליקה של הודו והבנק כתחומים מרכזיים בפעילותם המשותפת.
ה. לקיים דיאלוג בין ישראל להודו לשם יצירת הזדמנויות במסגרת הבנקים הבין-לאומיים לפיתוח בתחומים מרכזיים לפעילות המשותפת להודו ולבנקים.
ו. לפעול למען תמיכה בפעילות חברות ישראליות במסגרת הבנקים לפיתוח הפעילים בהודו באמצעות הכשרת חברות להתאמת פעילותן לדרישות הבנקים לפיתוח ומתן כלי סיוע נוספים כגון שילוב מומחים ישראליים בפרויקטים של הבנקים וקיום משלחות ייעודיות.
ז. לצורך יישום סעיף זה, יוקצה סך של 5 מיליון ש"ח על פני השנים 2029-2026, מהם 2.55 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים         2028-2026 מתקציב התפעול במשרד האוצר ו-2.6 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מהתקציב האמור בסעיף 20(ב) להחלטה זו.
3. להנחות את שר הכלכלה והתעשייה:
א. לתעדף את המשא ומתן על הסכם סחר חופשי בין מדינת ישראל לרפובליקה של הודו במטרה להגדיל גישה הדדית לשווקים, להסיר חסמי סחר ולהרחיב את היקף הסחר וההשקעות בין המדינות.
ב. לקבוע כי בהתאם למדיניות הממשלה לגיוון יעדי היצוא של מדינת ישראל ובמטרה לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשוק ההודי, חברות אשר יגישו תוכניות פעולה המתמקדות בפעילות עסקית בשוק ההודי במסגרת תוכנית "הפיילוטים השיווקיים בחו"ל" (הוראת מנכ"ל 5.14) שמפעיל מערך מינהל סחר חוץ, יזכו לתיעדוף ולתקצוב ייעודי. בהיעדר ניצול תקציבי, יוקצה התקציב שיתקבל ליתר הבקשות שהתקבלו באותה שנה. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 6 מיליון ש"ח על פני השנים 2028-2026, מהם 3 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2028-2026 מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, ו-3 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2028-2026 מהתקציב האמור בסעיף 20(ב) להחלטה זו.
ג. לקדם יצירת חיבורים עסקיים ומקצועיים במסגרת תערוכות בין-לאומיות ולשם כך - להנחות את מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות מכון היצוא, להקים לפחות שלושה ביתנים לאומיים בתערוכות דגל בהודו, לעודד ולתמוך השתתפות משמעותית של חברות ישראליות בתערוכות אלה ולספק באמצעות מערך הנספחים של משרד הכלכלה והתעשייה ערך עסקי ביצירת חיבורים עסקיים. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 3 מיליון ש"ח על פני השנים 2028-2026, מהם 1.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2028-2026 מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה ו-1.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2028-2026 מהתקציב האמור בסעיף 20(ב) להחלטה זו.
ד. משרד הכלכלה והתעשייה יבצע חיבורים עסקיים בין חברות ישראליות להזדמנויות עסקיות בשוק ההודי בתחומים המשיקים לסעיפי החלטת ממשלה זו, בשותפות המשרדים הרלוונטיים לפי העניין ומידת הצורך.
4. לרשום את הודעת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן - רשות החדשנות) כי:
א. תבחן הפעלת תוכנית נטוורקינג בין האקדמיה לתעשייה שבה ישתתפו חוקרים ואנשי תעשייה מכל מדינה על מנת לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות.
ב. תבחן הפעלת תוכנית בילטרלית לליווי ולהאצת פעילות המו"פ והפיילוטים הטכנולוגיים המשותפים.
ג. תבחן, בשיתוף עם המטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, את הרחבת הפעילות בתחום ההון האנושי לשילוב מומחי בינה מלאכותית מהודו בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל.
ד. תבחן, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, קידום טכנולוגיות אקלים באמצעות פעילות עם מרכזי החדשנות בתחום האקלים ויישום פיילוטים בנושא.
ה. פעילויות רשות החדשנות כאמור בהחלטה זו תבוצענה בהתאם להוראות החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984, סמכויותיה והאמצעים העומדים לרשותה ובלי לפגוע בסמכויות האורגנים שלה.
ו. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 18 מיליון ש"ח על פני השנים 2029-2026, מהם 12 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים          2029-2026 מתקציב רשות החדשנות ו-6 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מהתקציב האמור בסעיף 20(ב) להחלטה זו.
5. לרשום את הודעת רשות ניירות ערך שלפיה היא תקדם חתימה על מזכר הבנות בין רשות ניירות ערך לבין ה-IFSCA לשם שיתוף פעולה מקצועי וחילופי מידע בין הרשויות ולפעול בהתאם ובכפוף להוראותיו בכלל זה בנושאים הבאים:
א. התפתחויות ומגמות בשווקים הפיננסיים, לרבות שימוש בטכנולוגיות חדשות וחדשנות בשירותים פיננסיים;
ב. סוגיות רגולטוריות הנוגעות לפיתוח מוצרים פיננסיים, רישוי ופיקוח על גופים מפוקחים ואימוץ מסגרות אסדרה חדשות;
ג. שיטות עבודה מיטביות בפיתוח מבני שוק ותשתיות שוק;
ד. עדכונים ביחס להתפתחויות רגולטוריות מהותיות, לרבות אימוץ רגולציה חדשה או הסדרת מכשירי השקעה חדשים.
6. לרשום את הודעת בנק ישראל בדבר המשך ליווי חיבור מערכת התשלומים המידיים בישראל עם מערכת התשלומים המידיים בהודו לשם הבטחת עמידת החיבור באסדרה המקומית.
7. לרשום את הודעת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בדבר כוונתה לפעול לקידום שיתוף פעולה מקצועי וחילופי מידע, בעיקר בנושאים הנוגעים לפעילות של מבטחי משנה זרים ולרישוי גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים. 
8. להנחות את ראש מערך הסייבר הלאומי:
א. לפעול להקמת מרכז לקידום שיתוף פעולה ולמצוינות בתחום הסייבר ההגנתי  (CCoE), אשר ימנף את היכולות והיתרונות של שני הצדדים לשם השגת סינרגיה ותועלת מרביות שיובילו לחוסן סייבר משופר של המדינות באמצעים הבאים:
1. להוביל, מטעם מדינת ישראל, גיבוש תוכנית ל"אקדמיית סייבר" להכשרת הון אנושי הודי לסייבר תוך שילוב גורמי תעשייה לשם הפעלת התוכנית.
2. לפעול למתן מענה ייעודי לצורך שיתופי פעולה ופרויקטים משותפים לטובת הגנת הסייבר והממשק שלו עם ה-DATA והבינה המלאכותית, זאת במסגרת קרן I4F בהובלת רשות החדשנות. בנוסף, המהלך יבוצע בתאום עם משרד הכלכלה והתעשייה בהקשר למו"מ על הסכם סחר חופשי.
3. לארח בישראל לפחות שתי משלחות מקצועיות הודיות בשנה ולשלוח להודו לפחות שתי משלחות ישראליות מקצועיות בשנה.
4. לקיים לפחות שני תרגילים משותפים בשנה בסימולטור גדעונים או לקיים בישראל שתי הכשרות משותפות בשנה.
5. לקדם תוכנית לפרסום אתגרים משותפים בתחום הסייבר לתקופה של שלוש  שנים, שבמסגרתה מוסדות וגופים משני הצדדים יגישו, באמצעות צוותים משותפים, הצעות להתמודדות עם האתגרים שיוגדרו על-ידי ועדת היגוי משותפת. ועדת ההיגוי המשותפת תגדיר את התוכנית, תתכנן אותה ותפקח על יישומה על בסיס שנתי. 
6. לפעול לקידום הטמעת עקרונות ומתודולוגיות של Security by Design בתעשיית הייצור ההודית באמצעות שיתוף ידע מקצועי, סדנאות והנגשת כלים וסטנדרטים בתחום הסייבר. 
7. לקדם הקמת מעבדות מחקר זהות של הגנה בסייבר בישראל ובהודו על מנת לאפשר לממשלות משני הצדדים לשתף פעולה בניסויים ולבצע מחקר משותף, תוך ניתוח אותם סיכוני סייבר ואיומים ופיתוח משותף של שיטות וכלים לזיהוי.
א. לפעול להקמת צוותי עבודה משותפים לישראל ולהודו לצורך הגברת ההגנה על תשתיות קריטיות: שיתוף מודיעין סייבר, חילופי מומחים והנבטת פרויקטים משותפים בתחום.
א. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 8 מיליון ש"ח על פני השנים     2029-2026 כמפורט להלן כפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו (במלש"ח):

9. להנחות את שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה:
א. להפעיל תוכניות לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי עם הודו ובכלל זה כלל או חלק מהתוכניות המפורטות להלן: 
1. פרסום קולות קוראים שנתיים משותפים למחקר מדעי יישומי. במסגרת זו, כחלק אינטגרלי מפעילות המשרד לקידום מחקר יישומי בישראל, הקולות הקוראים יכללו, בין היתר, מימון מחקרים יישומיים משותפים בבינה מלאכותית.
2. קיום כנסים משותפים בשנים 2026–2030 בתחומים שייקבעו במשותף עם גורמי הממשל בהודו או הוצאת משלחות ישראליות של חוקרים מהאקדמיה וסטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים כאמור.
3. קיום סדנאות משותפות לחוקרים בתארים מתקדמים משתי המדינות בתחומים שייקבעו במשותף עם גורמי הממשל בהודו.
4. לפעול, באמצעות סוכנות החלל, לקידום שיתופי פעולה בתחומי טכנולוגיות מבוססות חלל במסגרת שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי עם הודו.
ב. לבחון דרכי קידום שיתוף פעולה עם הודו בפיתוח מנגנון "סריקת אופק" לזיהוי מגמות גלובליות, איתור טכנולוגיות מפציעות, מיסוד חילופי ידע בתחומי ביטחון מדעי-טכנולוגי ומיפוי שרשראות אספקה קריטיות כבסיס לכינון שיתוף פעולה אזורי באינדו-פסיפיק, הכולל את ישראל. 
ג. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 5.2 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
10. להנחות את השרה להגנת הסביבה:
א. להקים קבוצת עבודה משותפת עם מקבילה ההודי בנושא התמודדות עם שינויי אקלים בדגש על גלי חום, שתעסוק בין השאר בשיתוף נתונים ומנגנוני התרעה מוקדמים, תוכניות נטיעה של עצים מותאמים להצללה ואדפטציה של סביבה עירונית לעליית טמפרטורות תוך מתן דגש לאוכלוסיות פגיעות.
ב. לקדם חילופי מידע ושיתופי פעולה בתחום פיתוח מדיניות ויישום אמצעים להפחתת זיהום אוויר מתעשייה ומתחבורה.
ג. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 4 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026  מתקציב המשרד להגנת הסביבה כפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
11. להנחות את שר הבריאות:
א. להוביל דיאלוג עם הודו בנושא מוכנות מערכת הבריאות לחירום – כולל שיתוף ידע, תרגילי הדגמה בארץ ותרגילים שולחניים בהודו.
ב. לקיים דיאלוג עם הודו בנושא מוכנות לגלי חום ולגבש מתווה לאירוע יזמות (האקתון) משותף להעלאת פתרונות לנושא.
ג. לבחון השקת שלושה פרויקטים בטל-רפואה, עד סוף שנת 2027, באזורים נבחרים בהודו, עם התמקדות בפתרונות עבור אוכלוסיות מרוחקות.
12. להנחות את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים:
א. לקדם חתימה על מזכר הבנות (MOU) בנושא רכבות לשיתוף פעולה טכנולוגי, רגולטורי והדרכתי בין המדינות ולפעול לשיתוף ידע והכשרות באמצעות סדנאות משותפות, כולל בחינת שילוב מוסדות אקדמיים.
ב. לקיים דיאלוג עם הגורמים הרגולטוריים בהודו לקידום תחום הרחפנים, לרבות חילופי ידע מקצועיים וקידום מחקרים משותפים. 
ג. לקדם חתימה על הסכם בתחום הספנות שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום התחבורה הימית תוך שמירה על הדדיות, מתן יחס שוויוני, הקלת תנועה, הכרה הדדית במסמכים, כל זאת בהתאם לדינים הלאומיים של כל צד ולשם השמירה על בטיחות השיט, הגנת הסביבה הימית ובטיחות חיי אדם והצוות.
ד. להביא את הסכם הספנות הבילטרלי שייחתם בין מדינת ישראל לרפובליקה של הודו לאשרור הממשלה בתוך 60 ימים ממועד חתימתו לצורך כניסתו לתוקף בהתאם להוראות ההסכם. 
ה. לפעול לקידום הסכם להכרה הדדית והמרת רישיונות נהיגה.
ו. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 2 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026  מתקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
13. לפנות לוועדה לתכנון ותקצוב ולמועצה להשכלה גבוהה בבקשה לבחון אפשרות לעידוד והעמקת שיתוף הפעולה האקדמי עם הודו במסגרת קידום הבין-לאומיות בהשכלה הגבוהה בישראל, בין היתר על ידי:
א. קידום תוכנית למענקי מחקר משותפים.
ב. עידוד הגעתם של סטודנטים מצטיינים מהודו לישראל ו/או של משתלמי בתר-דוקטורט.
ג. לצורך יישום סעיף זה, לפנות לוות"ת לבחון אפשרות להקצאת סך של 16 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026, כפוף להקצאת תקציב בסך 16 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מהמקור האמור בסעיף 20(ב) להלן, בכפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
אין באמור כדי לגרוע מסמכויותיהן ומעצמאותן של ות"ת ומל"ג.
14. להנחות את שר החקלאות וביטחון המזון לקיים דיאלוג משותף עם הודו לשם שיתוף ידע ופרקטיקות בתחום ביטחון המזון. במסגרת זו - לקיים פעילויות הכשרה משותפות שנתיות, בין היתר, לארח לפחות משלחת מקצועית הודית אחת בשנה ולשלוח לפחות משלחת מקצועית ישראלית אחת בשנה במסגרת פעילות מרכזי המצוינות הקיימים או העתידיים. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 2 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מתקציב משרד החקלאות וביטחון המזון כפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
15. להנחות את ראש המטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה:
א. לקדם, בסיוע המועצה להשכלה גבוהה, שיתופי פעולה אקדמיים בתחום הכשרת סטודנטים לתארים מתקדמים בעלי השפעה על תחום הבינה המלאכותית, שייקבעו על ידי המטה לבינה מלאכותית, בין היתר באמצעות חילופי מנחים.
ב. לפעול, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים, להקמת צוותי עבודה משותפים בין ישראל להודו להטמעת בינה מלאכותית בתעשייה מסורתית (רכב, פלדה, חשמל, מכשירי צריכה וכדומה), בתעשייה מתקדמת ובתשתיות קריטיות לאומיות (חשמל, אנרגיה, תחבורה, ערים חכמות וכדומה).
ג. להוביל, בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, קבוצת עבודה בנושא בינה מלאכותית במסגרת פורום מדינות I2U2 במטרה לכנס את חברות הפורום לדיון בנושא בשנת 2026.
ד. לבחון מנגנונים ומסגרות שיאפשרו שימוש משותף בחוות שרתים לבינה מלאכותית בישראל ובהודו.
ה. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 20 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מתקציב המטה לבינה מלאכותית כפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
16. להנחות את שר התרבות והספורט לבחון דרכים אשר יאפשרו השקעות של תעשיית הסרטים ההודית "בוליווד" בישראל, לרבות בדרך של צילום סרטים שלמים או חלקים מהם באתרים נבחרים בישראל, זאת בין היתר באמצעות חילופי ידע וחילופי משלחות מקצועיות, גיבוש מנגנון יישומי ותוכנית עבודה רב שנתית. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 4 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מתקציב משרד התרבות והספורט כפוף לתוצאות הבחינה המקצועית וכפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
17. להנחות את שר התיירות:
א. לקדם חתימה על מזכר הבנות (MoU) בתחום התיירות, אשר יכלול הקמת צוות עבודה משותף של משרדי התיירות לשיתוף ידע ומידע בנושאי מדיניות, חדשנות, רגולציה ותכנון, ולעידוד שיתופי פעולה בין ארגוני תיירות לאומיים, רשויות מקומיות והמגזר העסקי. צוות העבודה יבחן צעדים אופרטיביים להגדלת היקפי התנועה בין המדינות ולפיתוח מוצרים תיירותיים משותפים, בדגש על תיירות מורשת ודת ותיירות חדשנות ועסקים (MICE).
ב. לפעול להגברת התנועה מהודו לישראל באמצעות שיתופי פעולה שיווקיים בין גופים לאומיים, פעילויות מדיה ויחסי ציבור, ארגון משלחות מקצועיות ומובילי דעה וחיזוק פעילות הנציגות התיירותית של ישראל בהודו לקידום קמפיינים ייעודיים, עבודה מול מפעילי תיירות וחברות תעופה והעמקת החשיפה לישראל כיעד מגוון ומותאם לשוק ההודי.
ג. לבחון עם רשות האוכלוסין וההגירה את האפשרות להסרת חסמים והנגשת הליכי אשרה לתיירים מהודו במטרה לשפר את חוויית הכניסה לישראל ולהקל על מימוש הביקוש הפוטנציאלי מהשוק ההודי.
ד. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 4 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מהם 3 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מתקציב משרד התיירות ו-1 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מהתקציב האמור בסעיף 20(ב) להחלטה זו כפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו.
18. להנחות את שר האנרגיה והתשתיות:
א. לפעול לחיזוק היחסים בין המדינות בתחום האנרגיה ובכלל זה בתחום הפחתת פליטות בדלקים פוסיליים ובתחום האנרגיה המתחדשת, כולל קידום פלטפורמות לטובת יצירת קשרים ארוכי טווח בשיתוף משרד החוץ והנציגות הכלכלית של ישראל בהודו.
ב. לקדם שיתופי פעולה בין מכוני מחקר בישראל ובהודו בתחומי אנרגיה וחדשנות.
19. לרשום את הודעת רשות העתיקות כי תפעל: 
א. לקדם חתימה על מזכר הבנות (MOU) בנושא שיתוף פעולה בין משרד הנמלים, הספנות והנתיבים הימיים של רפובליקת הודו לבין רשות העתיקות, היחידה לארכיאולוגיה ימית לשם פיתוח המתחם הלאומי למורשת ימית (NMHC) בלות'ל, גוג'רט בהודו. 
א. לקדם שיתוף פעולה הכולל ידע טכני ומומחיות באיתור, תיעוד והצלה של נכסי ארכיאולוגיה תת-ימיים, שימור, שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ובכלל זה התייחסות לשינויים אקלימיים והשפעתם על ארכיאולוגיה תת ימית ולהקים צוותי עבודה ותכנון שיקיימו דיאלוגים סדירים ויחליפו מידע לשם תיאום סיוע ותמיכה טכנית בתהליכי שיתוף פעולה להצגת הארכיאולוגיה הימית של מדינת ישראל ושל רפובליקת הודו.
א. לקדם שיתוף פעולה במחקרים נוספים להצגת הארכיאולוגיה  הימית תוך קידום פרסומים משותפים בין-לאומיים.
א. לקיים פעילויות הכשרה, סדנאות, סמינרים וכנסים משותפים. לפחות שתי הכשרות משותפות על פני השנים 2029-2026, אחת בהודו ואחת בישראל, יכללו לימוד והכשרה של שיטות חפירה וסקר תת ימי, הכנת תוכנית "צולל מדעי" והסמכה וכן הכשרות בתחום האוצרות, הנגשת אתרים תת-ימיים לפיתוח ועידוד תיירות צלילה ארכיאולוגית.
א. לצורך יישום סעיף זה יוקצה סך של 2 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2029-2026 מתוך התקציב האמור בסעיף 20(ב) להלן.
20. לצורך יישום החלטה זו יוקצה סך של 148 מיליון ש"ח בהתאם לחלוקה ולפריסה כמפורט להלן:
א. סך של 95 מיליון ש"ח בשנים 2029-2026 מתקציבי משרדי הממשלה הרלוונטיים, בהתאם לאמור בסעיפים 1 עד 19 להחלטה זו וכמרוכז להלן:

ב. מתוך התקציב האמור בסעיף א' להחלטת הממשלה מס' 3612 מיום 4 בדצמבר 2025 שעניינה "קידום מדיניות הממשלה", להפחית סך של 52 מיליון ש"ח על פי הפריסה הבאה: 16 מיליון ש"ח בשנת 2026, 12 מיליון ש"ח בשנת 2027, 13 מיליון ש"ח בשנת 2028, 11 מיליון ש"ח בשנת 2029 ולתקן את החלטה 3612 כך שבסעיף א', במקום "1.1 מיליארד ש"ח" יבוא "1.05 מיליארד".
21. יישום החלטה זו כפוף לאישור בשלוש קריאות של חוק התקציב לשנת 2026 בכנסת.