החלטות עקרוניות של ועדת הרישוי

סעיף 4א(6) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב- 1972 קובע, בין היתר, כי לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם כן לדעת הוועדה אין מניעה - מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש - להעניק לו רישיון.

כאשר הוועדה שוקלת בקשות שמטרתן כניסה בשערי המקצוע - בקשה לאישור התאמנות, בקשה לקבלת פטור מהתאמנות והשלב הסופי לפי קבלת רישיון חוקר פרטי (לאחר סיום התאמנות או פטור ומעבר בחינה בהצלחה) - היא מביאה בחשבון את רישומו הפלילי העדכני של המבקש, האם הוגשו נגדו תלונות כלשהן והאם הוגשו נגדו קובלנות משמעת בתחום החקירות הפרטיות.

בהחלטתה מיום 7/9/2023 הוועדה הכירה בצורך לקבל באופן גורף גם מידע על הליכי משמעת שננקטו בעבר נגד אותם מבקשים במצויים בכניסה לשערי המקצוע, הן בשלב הראשוני (פטור מהתאמנות/אישור התאמנות) הן בשלב הסופי (לאחר סיום התאמנות או קבלת פטור ומעבר בחינה בהצלחה). איסוף מידע זה יחול באופן מיידי על כלל המבקשים החדשים, לרבות מבקשים חוזרים ("הליך הענקה מחודשת") והשלמתו תהווה תנאי לדון בפני הוועדה.

הוועדה החליטה כי מידע נוסף זה לא יידרש לצורך דיון בבקשה חדשה לקבלת רישיון משרד לחקירות פרטיות או בקשה חדשה לקבלת רישיון תאגיד חוקרים פרטיים.  כמו כן, מידע נוסף זה לא יידרש לצורך דיון בחידוש רישיון קיים.

למען הסדר הטוב, יובהר כי "עבר משמעתי" כולל הליכים שהתנהלו נגד המבקש במקומות הבאים, למשל:

• עובדי מדינה  - בתי דין למשמעת בנציבות שירות המדינה.
• עובדי רשויות מקומיות-  בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
• אנשי צבא - דין משמעתי לפי חוק השיפוט הצבא, תשס"ט-1955.
• דיינים-  בית דין משמעתי לדיינים בבתי הדין הרבניים.
• שוטרים - בית הדין למשמעת של משטרת ישראל.
• במקומות עבודה שונים מופעל דין משמעתי מכוח הסכמים קיבוציים החלים על מקומות עבודה אלה.
• במוסדות להשכלה גבוהה מוגדר תקנון משמעת המחייב את הלומדים במוסדות אלה.
• בית דין משמעתי של התאחדות הכדורגל הישראלית.

הוועדה מבקשת לקבל לעיונה כל מידע חריג – החל מפיטורין ממקום העבודה ("ראיון אזהרה", הליכי שימועי ופיטורים וכו') ועד להליכים סדורים שפורטו ברשימה לעיל.

מתן רישיון חוקר פרטי לעובדי מדינה / ציבור

ביום 11/9/2023 החליטה הוועדה כי לא יינתן רישיון חוקר פרטי למי שהוא עובד מדינה/ציבור מכהן, אלא לאחר הצגת אסמכתא על סיום העסקתו. משתמע מכך, שניתן להגיש בקשה לפטור מהתאמנות ולגשת לבחינה בזמן שהמבקש מועסק בשירות המדינה/ציבורי, אך קבלת הרישיון בפועל, לאחר סיום ההתאמנות/קבלת פטור מהתאמנות ומעבר בחינה בהצלחה – תתאפשר רק לאחר הצגת אישור על סיום העסקה בשירות המדינה.

חריג לכך, הם עובדי מדינה/ציבור המחזיקים היום ברישיון חוקר פרטי וכן מבקשים חדשים המצויים היום בסוף התהליך לקבלת רישיון חוקר פרטי (קיבלו פטור מהתאמנות ועברו בחינה בהצלחה). אלו לא ידרשו להציג אישור על סיום העסקה בשירות המדינה.  

החלת דיני עבודה על העסקתם של מתאמנים בחקירות פרטיות

החלטת ועדה מיום 28.7.16: הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים קבעה לעצמה יעד להסדיר את נושא ההתאמנות בחקירות פרטיות. במסגרת זו בחנה הוועדה את דוחות הפיקוח על ההתאמנות באופן שיטתי ונפגשה עם מאמנים ומתאמנים. הוועדה התרשמה כי אופן ביצוע ההתאמנות, כפי שהוא קיים כיום, מעורר מספר קשיים מהותיים המחייבים הסדרה.

בדוחות הפיקוח, נמצאו, בין היתר, הליקויים הבאים: הפיקוח של המאמנים על עבודת המתאמנים לוקה בחסר; המתאמן עובד ישירות מול הלקוחות (פרטיים או משרדי חקירות) ומקבל את שכרו ישירות מהם; המאמן הרשום אינו המאמן בפועל; מאמנים מעסיקים מתאמנים ללא תשלום שכר בטענה שמדובר בתקופת לימוד; שכר המתאמן נגזר מהתמורה שמקבל המאמן מהלקוח; תשלום שכר כולל עבור תקופה כללית ללא פירוט חודשי העבודה כך שלא ניתן לדעת עבור אילו עבודות בדיוק ניתן השכר; תשלום התמורה בעד עבודת המתאמן באמצעות צד ג' (למשל: בן הזוג או הורה של המתאמן מוציא את החשבוניות); תשלום באיחור ניכר; מתן טובת הנאה שוות כסף כתחליף לתשלום תמורה בעד העבודה; עבודת המתאמן בעבודה נוספת ללא אישור הוועדה ועוד. ככלל, ניתן לומר כי כיום רוב המתאמנים בחקירות פרטיות עובדים כעצמאיים.

המתואר לעיל אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 (להלן: החוק) והוראות תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על ההתאמנות), תשל"ב-1972 (להלן: תקנות ההתאמנות) ועומד בניגוד לתכלית ההתאמנות, שהינה הכשרה ופיקוח אישיים של המתאמן ע"י המאמן. הוועדה סבורה כי מצב דברים זה מקורו, בין היתר, ביחסי עבודה בלתי מוסדרים בין מאמנים למתאמנים הרווחים היום בשוק החקירות הפרטיות, שעומדים גם בניגוד לדיני העבודה.

משרד הכלכלה העביר לוועדה את עמדתו המשפטית באשר לשאלת היחסים המשפטיים הראויים בין מתאמן למאמן. עמדת משרד הכלכלה, בהסתמך על הוראות החוק ותקנות ההתאמנות והפסיקה הרלוונטית, היא כי מתקיימים בין המאמן למתאמן יחסי עובד מעביד, הכוללים את כל הזכויות והחובות על פי דיני העבודה. מסקנה זו מבוססת על הפרמטרים הבאים: תקופת ההתאמנות הנדרשת (3 שנים); היקף השעות הנדרשות בשים לב לדרישה שרובן תבוצענה בשעות העבודה הרגילות במשק (30 שעות שבועיות, כאשר 20 מתוכן עד השעה 15:00); הגבלת המתאמן לעבוד בעבודה נוספת; הפסקת ההתאמנות הינה בידי הצדדים בהודעה מראש של 30 יום; מקום ההתאמנות הוא במשרדו של המאמן (לרבות ביצוע חקירות בשטח); מהות עבודתו של המתאמן היא בעבודה מקצועית בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של המאמן ועוד. המסקנה המתבקשת בהצטבר כל אלה יחד בהתאם למשפט העבודה, כי בין המאמן למתאמן מתקיימים יחסי עובד מעביד.

זאת ועוד, הוועדה פרסמה את העמדה האמורה באתר האינטרנט של הוועדה, שלחה מכתבים לכלל המאמנים ומתאמנים וכן פנתה ללשכת החוקרים הפרטיים להביע עמדתה בעניין. יאמר כי תגובות ציבור המאמנים היו חלוקות כך שחלק מהמאמנים טענו ששינוי יחסי העבודה בין המאמנים למתאמנים יביא כליה על המקצוע וחלקם סברו שההסדרה הכרחית על מנת לוודא שהמתאמנים מקבלים הכשרה ראויה.   
לאחר שהוועדה בחנה את הסוגיה על כל היבטיה ושקלה את השיקולים שהובאו בפניה, אימצה הוועדה את עמדת משרד הכלכלה, האחראי על הסדרת דיני העבודה במדינה, ולפיה יחסי העבודה בין מאמן ומתאמן הם יחסי עבודה של עובד מעביד. משמעות הדבר היא, כי על המתאמן להיות מועסק כשכיר אצל המאמן, תוך שמירה על זכויותיו של העובד על פי דיני העבודה ובכלל זה –  תשלום שכר מינימום לפחות, הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח לאומי ובריאות, הבראה, ימי מחלה וחופשה. תשלום השכר למתאמן צריך להיות על ידי תלוש משכורת כדין.

על ציבור המאמנים חלה חובה לנהוג על פי דיני העבודה ולהסדיר את יחסי העבודה שלהם עם המתאמנים בהתאם.

הוועדה הנחתה את המפקחת על ההתאמנות לבדוק במסגרת הפיקוח את יחסי העבודה בין המאמן למתאמן. העסקה בניגוד לאמור לעיל היא בניגוד לדיני העבודה, על כל המשתמע מכך, ותהווה גם שיקול מהותי בהפעלת סמכותה של הוועדה באשר להכרה בהתאמנות ובכשרותו של החוקר הפרטי לאמן.

הוועדה מודעת לכך שיש בהחלטתה זו משום שינוי משמעותי באופן העסקת המתאמנים הנוהגת היום, ולפיכך תפעל לאכיפת הדין בעניין זה רק החל מיום 1.3.2017.

תקופת התאמנות

סעיף 4א(4) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב- 1972 קובע כי על מנת לקבל רישיון חוקר פרטי יש להשלים התאמנות בחקירות פרטיות במשך 3 שנים מתוך 6 השנים שקדמו לבקשה (ברציפות או לסירוגין).

במניין שש השנים האמורות, על המבקש לסיים את תקופת ההתאמנות או לקבל פטור מהתאמנות וכן לעבור  הבחינה בדיני ישראל ואתיקה מקצועית בהצלחה. בהתקיים תנאים מצטברים אלה, משתכללת זכאותו של המבקש לעלות בפני הוועדה לצורך דיון בבקשה לקבלת רישיון חוקר פרטי. 

בהחלטה מיום 12/9/2023 הבהירה הוועדה כי תקופת הזמן להשלמת התנאים שתוארו, המוגבלת ל-  6 השנים, תספר החל מיום תחילת ההתאמנות או מועד קבלת הפטור (ע"פ אישור הוועדה) ועד ליום ביצוע הבחינה אותה עבר המבקש בהצלחה או יום השלמת תקופת ההתאמנות הנדרשת, לפי המאוחר. בהקשר זה, תשומת הלב כי תוקפו של אישור על פטור מהתאמנות מוגבל ל- 3 שנים ממועד האישור.  

הבהרות לגבי בדיקת הזכאות לקבלת רישיון חוקר פרטי

סעיף 4(א)(4) לחוק קובע כי תנאי לקבל רישיון חוקר פרטי הוא התאמנות במשך שלוש שנים מתוך שש השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת רישיון. יאמר כי כיום הגשת הבקשה להתאמן כוללת בתוכה את הבקשה לקבלת רישיון חוקר, וזאת על מנת לחסוך ביורוקרטיה מהציבור. מצב דברים זה מעלה את השאלה מהו המועד הקובע למניין שש השנים הקבועות בסעיף 4(א)(4), בהעדר הגשת בקשה פורמלית לקבלת רישיון חוקר.

הוועדה דנה בעניין והחליטה כי המועד הקובע למניין שש השנים האמורות הוא בהתקיים התנאים הבאים במצטבר: סיום התאמנות ומעבר בהצלחה של בחינה. בהתקיים שני תנאים אלה, הבקשה שהוגשה לרישיון חוקר פרטי (שהוגשה ביחד עם הבקשה להתאמנות), משתכללת לכדי בקשה תקפה, ועל כן, מועד זה יחשב כיום הגשת הבקשה.

המחלקה תמנה את תקופת שש השנים מהמועד בו התקיים התנאי המאוחר מבין התנאים האמורים.
על מנת למנוע חוסר בהירות, בטופס הבקשה להתאמן, בטופס הבקשה לקבלת פטור מהתאמנות ומבכתב ההודעה על אישור ההתאמנות, תתווסף הערה לפיה הטופס כולל בקשה לקבלת רישיון חוקר פרטי, כאשר מועד השתכללותה של הבקשה יהיה בהתקיים התנאים לעיל. ממועד זה תיבחן תקופת שש השנים.
עוד החליטה הוועדה כי מי שקיבל פטור מלא או פטור חלקי בשל שירות במוסד ציבורי על פי הקריטריונים, ההחלטה בדבר הפטור תהיה תקפה למשך שלוש שנים מיום החלטת הוועדה. לאחר שלוש שנים הבקשה תיסגר ויהיה על המבקש להגיש בקשה חדשה (למעט כאשר מדובר בעבודה מעל עשר שנים במוסד ציבורי, שאז החלטה זו אינה תלויה בתקופת זמן).

הענקה מחודשת של רישיון חוקר פרטי

חוקר אשר לא שילם אגרת רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשך שנה אזרחית אחת או יותר נדרש לבצע הליך של הענקה מחודשת לצורך קבלת רישיון חוקר פרטי. על פי החלטת הועדה מיום 13/08/15 אשר מחליפה לעניין זה החלטות ועדה קודמות, הועדה בוחנת את התנאים הניתנים לשינוי משנה לשנה בעת בדיקת הבקשה. התנאים הנבחנים הם:

• עברו והתנהגותו של המבקש (לעניין זה המחלקה תבדוק גם את רישומו הפלילי של המבקש, וכן את עיסוקיו בשנים בהן לא שילם את אגרת הרישיון).
• אזרחות ישראלית.
• לעניין רישיון משרד חקירות -  היותו חוקר פרטי רשוי.
• לענין רישיון תאגיד חוקרים -  רישום התאגיד בישראל, היותם של חברי התאגיד חוקרים פרטיים, מטרות התאגיד הינן חקירות פרטיות.

התנאים אשר הוועדה לא תבחן מחדש הם: היותו של המבקש בגיר, השכלתו של המבקש, תקופת ההתאמנות של המבקש, מעבר בחינה. לעניין רישיון משרד לחקירות פרטיות - 5 שנות ניסיון.
אשר על כן, המבקש הענקה מחודשת של רישיון חוקר פרטי ימלא את הטופס הבא במסגרתו יחתום על תצהיר בפני עורך דין ויגיש את הטופס אל המחלקה.

• טופס בקשה להענקה מחודשת של רישיון חוקר פרטי

הוועדה חוזרת על החלטתה מיום 18/06/2015 על פיה היא רואה בחומרה אדם שעסק כחוקר פרטי למרות שלא היה בידו רישיון כדין, והוועדה תשקול הגשת תלונה במשטרה / אי חידוש הרישיון / בחינת הגשת קובלנה על ידי קובל מטעם משרד המשפטים.

החלטה זו חלה גם על מבקש שהחל את התאמנותו או שטרם ניגש לבחינה על פי החלטות הועדה הקודמות בענין הענקה מחודשת. מבקש כאמור יפנה אל המחלקה. החלטה זו אינה חלה על מי שלא היה בעל רישיון בר תוקף מעולם.

החלטה וועדה מיום 18.6.15:

לאחרונה עלו בפני הוועדה מספר מקרים שבהם מועסק או עבד אדם כחוקר פרטי, למרות שלא היה בידו רישיון כדין וכן מקרים שאדם עסק במשרד חקירות בפעולות של מתאמן למרות שלא קיבל היתר לכך מאת הוועדה. הוועדה רואה בחומרה התנהלות זו ולא ניתן לעבור על כך לסדר היום. לפיכך הוועדה מחליטה שבמקרים החמורים בהם מדובר בפגיעה חמורה ומובהקת בייחוד המקצוע לאורך זמן תשקול הוועדה הגשת תלונה למשטרה ואי הענקת רישיון.
במקרים אחרים ובהתאם לנסיבות תעביר הוועדה את העניין לטיפול הקובל מטעם משרד המשפטים על מנת שיבחן הגשת קובלנה.

החלטת ועדה מיום 08.07.2014 הגשת דוחות התאמנות תקופתיים במועדן

הוועדה מתקשה לאשר תקופות התמחות בלא שקיבלה באופן רציף את הדוחות התקופתיים כנדרש על פי התקנות. הדוחות התקופתיים הם כלי מרכזי להתחקות אחרי עבודת ההתאמנות ואיכותה. התברר שעד היום היו מקרים שהוועדה אישרה תקופות התאמנות למרות אי הגשת דוחות תקופתיים. הוועדה סבורה כי פרקטיקה זו צריכה להשתנות ויש להקפיד על קבלת דוחות תקופתיים בזמן, כתנאי לאישור תקופת ההתאמנות. הוועדה מודעת כי מדובר בשינוי מדיניות ולפיכך יישומה של החלטה זו יהיה בשלבים, כאמור בשלב ראשון ישונה ניסוח הודעת אישור ההתאמנות כמפורט לעיל. כמו כן יעודכן נוסח המכתב השנתי לחוקרים פרטיים בדצמבר. כמו כן בתקופת הביניים, לא תאושר ככלל תקופת התאמנות אלא אם כן המאמן השלים את הדוחות לכל התקופה בה הוא מבקש להכיר. בהקשר זה הוועדה תחליט לפי העניין האם לזמן את המאמן או המתאמן לשימוע לצורך בירור אופן השלמת דוחות ההתאמנות. הודעה זו תפורסם בהחלטות הוועדה באתר האינטרנט.

בנוסף לאמור לעיל, ובמקרים המתאימים, הוועדה תשקול להפעיל את סמכותה באשר לאי אישור של המאמן לאמן מתאמנים בכלל או מתאמנים נוספים לתקופות קצובות או הכרה חלקית בתקופת ההתאמנות.

החלטה בעניין GPS  מיום 19.3.13

בפני הוועדה עלתה שאלת ההתייחסות להטמנת מכשיר GPS במכונית של אזרח לשם ביצוע מעקב אחר תנועותיו.
על פי סע' סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981, "פגיעה בפרטיות" היא אחת מאלה:

בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

להסרת ספק, הוועדה קובעת ומודיעה כי שימוש במכשיר GPS  כאמור לעיל מהווה פגיעה בפרטיות, הפרת כללי האתיקה המקצועית והתנהגות שאינה הולמת זאת כל עוד לא נקבע אחרת ע"י המחוקק או ע"י בית משפט מוסמך.

לעניין זה הוועדה מפנה להחלטת Supreme Court של ארה"ב בעניין United States V. Jones מיום 23.1.12.

בפני הוועדה הגיעה שאלה לגבי חוקיות שיטת חיוב "לא ראית לא שילמת". הוועדה החליטה ביום 25.10.12 כדלקמן:

1. מעיון באתר האינטרנט של חברת X, עולה כי אחת מהתמחויות החברה היא ביצוע מעקבים, כאשר החברה  מפרסמת כי היא אינה גובה שכר טרחה במקרה שבו הנחקר לא תועד ע"י הסרטה. על פי הכתוב באתר: "למשרדנו שיטת חיוב ייחודית "לא ראית  –  לא שילמת", המבטיחה שהאובייקט הנעקב יתועד בהסרטה, שאם לא כן לא יישא הלקוח בתשלום!"
2. תקנה 12 לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג  – 1972, שנמצאת בפרק הדן באמצעים פסולים להשגת עבודה, קובעת כי: "חוקר פרטי לא יתנה ולא יקבל שכר טרחה ששיעורו תלוי בתוצאות החקירה; תקנה זו לא תחול על חקירות איכון".
3. איכון פירושו איתור וגילוי מקומו של עצם (כגון אדם, כתובת, רכוש) במרחב (ראה: החלטת ועדת הרישוי מיום 15.9.08, וכן אתר האקדמיה ללשון העברית)
4. תכליתה של התקנה היא לאבחן בין רצונו של הלקוח לשלם רק בעבור תוצאה, כאשר מדובר בחקירת איכון בלבד, ובין חקירת תוצאה, שבה הלקוח מעוניין לברר אודות פעולותיו של האובייקט הנעקב, לאחר שזהותו או מיקומו כבר אותרו. בעוד שמותר לחוקר להתנות קבלת שכר הטרחה במקרה הראשון, אסור לו להתנות קבלת שכר ששיעורו תלוי בתוצאות, במקרה השני. מטרת המחוקק היא שהחוקר לא יטה את תוצאות החקירה אלא יפעל אך ורק באופן אובייקטיבי, ללא הפרה של הוראת דין, שלא יציג מצג שווא או ישתמש באמצעים טכנולוגיים אסורים, הכול כדי להגיע לתוצאה שבה חפץ הלקוח ושרק עם השגתה הוא יקבל שכר טרחה. על כן, קבעה התקנה כי בחקירה שבה הלקוח מעוניין בחשיפת התנהגותו של אובייקט החקירה  (בגידה ביחסי אישות, מצב גופני של אדם, בדיקת מעילה של עובד וכו'), לא יותנה  שכר הטרחה בתוצאה. המחוקק ראה גם במצב שבו החוקר לא הגיע לתוצאה הרצויה ללקוח משום תוצאה של החקירה המחייבת תשלום שכר טרחה. אולם בחקירת איכון, שבה לא קיימת הסכנה לשיבוש שפורטה לעיל, ושבה מעוניינים רק בזיהוי האובייקט, ניתן להתנות שכר טרחה בהתאם לתוצאה, שמטבעה היא תוצאה אובייקטיבית. אותו היגיון דברים קיים גם בהסרטה כאשר היא בגדר אמצעי טכני להפעלת שיטה מסוימת  של תיעוד פעילות החוקר העוקב בלבד. הסרטת פעולותיו של החוקר על מנת שהלקוח יוכל לבדוק מה החוקר עשה למענו וגביית תשלום עבור שעות עבודתו  -  אינם בניגוד לתקנה.
5. האיסור על התניית שכר טרחה בתוצאות כדי להגן על אינטרס ציבורי, קיים גם במקצועות אחרים:   עורכי דין - בחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א - 1961  , בסעיף 84 (א) , נקבע כי:  "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט".  רואי חשבון -  כלל 13 לכללי האתיקה המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל קובע כי:  "חבר לא יקבע ולא יקבל עבור שירותי ראיית חשבון שכר לפי תוצאות השירות שנתן". שמאי מקרקעין - תקנה 1 (8) לתקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966, מפרטת מהי התנהגות שאינה הולמת כבוד המקצוע:  "קביעת שכר, או קבלת שכר, לפי תוצאותיו של משפט הקשור בעניין שלגביו ניתן השירות, או לפי תוצאותיו של השירות המקצועי שניתן".  המקצועות המנויים לעיל הם מקצועות שבהם ישנה חובת הגינות ונאמנות כלפי הציבור בכלל ולא רק כלפי הלקוח, באופן שהציבור מקבל את חוות דעתם כאובייקטיבית,  גם אם נשכרו על ידי לקוח ספציפי. עיקרון זה תקף גם לגבי מקצוע החקירות הפרטיות. בהקשר זה נציין את הוראות הקוד האתי לחוקרים פרטיים אשר מטיל על החוקר חובות אתיות כלפי הציבור ובכלל זה איסור על יצירת מציאות אותה הוא רוצה לתעד בחקירתו (סעיף 7 (ו)).  כפי שכבר ציינו, קיים חשש כי בעל מקצוע המתנה את שכר הטרחה בתוצאה, יטה, גם אם לא ביודעין, את התוצאה ועלול לעשות מאמצים מגמתיים להשגתה. לגבי חוקרים פרטיים, קיים חשש נוסף - שימוש באמצעים בלתי חוקיים להשגת התוצאה המבוקשת, דבר העלול לפגוע בפרטיות, ויש אינטרס ציבורי למנוע זאת.
6. מעיון בפרסום באתר החברה, נראה כי הפרסום עשוי להטעות וליצור את הרושם כי במקרים מסוימים החקירה לא תחויב בתשלום, וזאת כאשר לא הושגה התוצאה הרצויה ללקוח.
7. לאור כל האמור, על החברה להסיר לאלתר את הפרסום הנוכחי ולהקפיד על ניסוח אשר עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.
8. חוות דעתה זו של הוועדה ניתנת כ"דעת הוועדה" לעניין התנהגות חוקר פרטי לפי סעיף 4(א)(6) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 לצורך חידוש רישיון על פי סעיף 28 לחוק.

החלטת הוועדה מיום 18.5.11 בעניין חקירות שמבצע מתאמן ובעניין זיהוי חוקר בעת עריכת חקירה

החוקר אשר ויצמן הפנה את תשומת לב הוועדה להחלטות של בתי המשפט בקשר לחקירות שמבצע מתאמן וכן בקשר לזיהוי חוקר בעת עריכת חקירה. נראה כי בית המשפט לעיתים נוטה לפשר את החוק כך שמתאמן רשאי לבצע חקירות רק בנוכחותו מאמנו וכי חוקר חייב בכל מקרה להציג עצמו כחוקר פרטי באופן מפורש.

החלטה: מבלי להתייחס להחלטה מסוימת של בית משפט זה או אחר הוועדה מבקשת להציג את עמדתה בשני נושאים אלה:

1. זהות החוקר הפרטי -  עניין זהות החוקר הפרטי נדון בתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972 ובקוד האתי. על פי תקנה 3 חל איסור על חוקר פרטי להציג עצמו כשוטר, פקח, עובד ציבור, בעל מקצוע הטעון רישיון, כשליחו של אדם פלוני או פועל מטעמו. על פי תקנה 5 אסור לחוק פרטי להשתמש במילה חוקר בלבד או בליווי שם תואר אחר מלבד "פרטי". סעיף 7(ו) לקוד האתי אומנם מוסיף על איסורים אלה חובת זהירות והגינות כללית בניהול חקירה אולם אינו אוסר על שימוש בתחבולה באופן גורף. סעיף 7(ו)(3) אוסר לפעול באופן אקטיבי ליצירת מציאות שאותה החוקר רוצה לתעד בחקירתו, אך קובע כי "אין בכך כדי למנוע מחוקר פרטי ליצור תנאים או להשתמש בסיפורי כיסוי לגיטימיים, שיאפשרו לו לתעד את המציאות והמצב האמיתי, ובלבד שהכל נעשה על פי דין".  לדעת הוועדה אין החוק או הקוד האתי מחיל חובה על החוקר הפרטי לחשוף עצמו תמיד כחוקר פרטי. פרשנות אחרת לחוק תפגע ביכולתו של החוקר הפרטי לבצע את תפקידו ותמנע ממנו כמעט לחלוטין את האפשרות לבצע חקירות. לדעת הוועדה, חוקר פרטי רשאי להשתמש בסיפורי כיסוי כל עוד הדבר לגיטימי ונעשה כדין. הוועדה סבורה, כי החובה של חוקר פרטי לחשוף את זהותו כחוקר פרטי היא במקרים בהם קיים חשש שאי ציון העובדה שמדובר בחוקר פרטי יביא להטעיית הציבור כאילו מדובר בחוקר מטעם רשות מוסמכת.  הוועדה מדגישה ומזכירה כי לפי סעיף 7(ו)(1) על החוקרים הפרטיים חלה חובה כלפי הציבור לנהל חקירות ברמה הולמת של זהירות, מקצועיות, מצפוניות ובדרכי חקירה ישרות, כשרות והוגנות. 
2. חקירות מתאמן -  הוועדה הביעה את עמדתה בעניין חקירות מתאמן לא פעם והיא סבורה כי מתאמן אינו חייב להיות מלווה בכל צעדיו על ידי המאמן, ובלבד שהוא מונחה ומפוקח על ידי המאמן בפעילותו, כפי שהדבר נהוג ומקובל גם במקצועות אחרים הדורשים תקופת אימון.

החלטת ועדת הרישוי מיום 07.04.11 בנושא פרסום משרדי חקירות

הוועדה רואה בחומרה מקרה שבו גוף שאיננו משרד לחקירות פרטיות מציג את עצמו בין בכתב ובין בעל-פה כנותן שירותים בתחום החקירה, אפילו אם בפועל החקירות מתבצעות על ידי משרד חקירות מורשה, שעימו יש התקשרות לצורך זה. יש בהתקשרות מעין זו משום עיוות מטרת החוק.

החלטת ועדת הרישוי מיום 17.03.11 בנושא חברות המתקינות מוצרי חקירות ללא רשיון כחוק:

הוועדה החליטה לשלוח מכתב המבהיר כי התקנת מוצרי חקירות ללא רשיון כחוק אסור לפי סעיף 1 לחוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה התשל"ב-1972. המכתב נשלח לחברות שאותרו באמצעות פרסומים באתרי האינטרנט ועוד.

החלטת ועדת הרישוי בנושא עיקוב מיום 03.03.11

לנוכח פניה שקיבלה הועדה מלשכת החוקרים הפרטיים, לפיה גופים מעין ציבוריים יוצאים במכרזים, כאשר הם פונים למבצעי עיקובים וכדומה שאינם חוקרים פרטיים רשויים מחליטה הוועדה כדלקמן:  "הועדה מחליטה ומבהירה כי עיקוב כמתן שירות לציבור הינה עבודת חקירות כאמור בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב – 1972 ומבצעה חייב להחזיק  ברשיון חוקר פרטי תקף".

החלטת הועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה מיום 04.11.10

משהוברר ע"י נציגת המשטרה בוועדה כי תפקיד חוקר זירה זהה לתפקיד טכנאי מז"פ, ומדובר בשינוי שם התפקיד בלבד, שאינו מעיד על שינוי בעבודה, יתווסף תפקיד חוקר זירה לרשימת מקבלי פטור לפי זיקה חלקית (הכרה ב-60%). עם זאת, התקופה של קורס החקירות תימנה כתקופה המזכה בפטור מלא מהתאמנות.

החלטת הועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה מיום 27.5.10

משרדי חקירות פרטיות שההתנהלות החשבונית שלהם היא באמצעות חברה בערבון מוגבל.
בעקבות מקרים בהם חוקרים פרטיים בעלי רשיון משרד חקירות פרטיות אינם מודעים לסעיפים הקשורים בניהול משרד לחקירות פרטיות ולתאגיד חוקרים פרטיים, הועדה מבקשת להפנות תשומת ליבם לסעיפים 13 ו- 14 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה ולסעיף 7 לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועיות).

החלטת ועדת הרישוי בנושא איסוף ידיעות לצורך איכון מיום 15.09.08

לנוכח ריבוי המקרים המגיע לידיעת הועדה בהם נמצא כי גורמים שונים, שאינם בעלי רשיון חוקר פרטי, עוסקים, דרך מתן שירות לכל, בביצוע עבודות איכון, מחליטה הועדה כדלקמן:
"הועדה מחליטה ומבהירה כי איסוף ידיעות לצורך איכון (איתור מקום הימצאו של אדם או רכוש) כמתן שירות לציבור הינה עבודת חקירות כאמור בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב – 1972 ומבצעה חייב להחזיק  ברשיון חוקר פרטי תקף".

החלטת ועדת הרישוי בנושא היתר להמשיך התאמנות לאחר סיומה של תקופת ההתאמנות הקבועה בחוק

להלן החלטות הועדה לעניין המשך התאמנות:

מתאמן שסיים התאמנותו וממתין להחלטת הועדה לעניין רשיון חוקר פרטי.  ועדת הרישוי לחוקרים פרטיים ושירותי שמירה דנה ביום 28 באפריל 2008 בנושא המשך התאמנות בחקירות פרטיות לאחר סיום תקופת ההתאמנות הקבועה בחוק, והחליטה כדלהלן: "הועדה מחליטה שעם קבלת דיווח על סיום התאמנותו של מתאמן ובמהלך בדיקת בקשתו לקבלת רישיון חוקר פרטי, יהא רשאי המתאמן להוסיף ולעבוד כמתאמן אצל מאמנו, עד לקבלת החלטת הועדה בעניין מתן הרישיון.  היה והחליטה הועדה שלא לאשר את מתן הרישיון, יפסיק המתאמן עבודתו לאלתר."

מתאמן שסיים התאמנותו ולא עבר את הבחינה. ועדת הרישוי לחוקרים פרטיים ושירותי שמירה החליטה ביום 13 ביולי 2009 כדלהלן:  "הוועדה דנה באפשרות של מקרים בהם  מתאמנים סיימו את התאמנותם וטרם נבחנו או שנבחנו ונכשלו בבחינה. מתאמנים אלו יוכלו לפנות אל המחלקה בבקשה לקבל אישור להתאמן לתקופה של שנה נוספת אצל אותו המאמן, זאת בכפוף להוראות החוק בעניין התאמנות, ובכלל זה הגשת דיווחים תקופתיים כנדרש."

החלטת ועדת הרישוי בנושא פגיעה בזכויות עובדים במשרדי חקירות פרטיות

ועדת רישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה דנה ביום 28 באפריל 2008 בנושא פגיעה בזכויות עובדים במשרדי חקירות פרטיות, והחליטה כי "ככלל, היה ויתברר לועדה כי בעל משרד חקירות פגע באופן שיטתי בזכויות עובד, ובכלל זה אי תשלום שכר מינימום, הועדה תביא זאת בין שיקוליה, בדונה בחידוש רשיונו של אותו משרד."

קריטריונים חדשים לאישור בקשה לאמן מתאמן נוסף

על פי תקנה 5 לתקנות חוקרים פרטיים ושרותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), התשל"ב 1972 , מאמן יכול לאמן מתאמן  אחד בלבד, זולת אם התירה לו הוועדה  לאמן מתאמן נוסף.
 
בעבר אחד התנאים למתן אישור לאמן מתאמן נוסף היה שהמתאמן הראשון סיים מחציית תקופת ההתאמנות, כלומר שהוא התאמן כבר שנה וחצי מתוך שלוש שנים.

ביום 7.8.2006 דנה הוועדה בנושא והחליטה לבטל קריטריון זה ולקבוע קריטריונים חדשים לאישור מתאמן נוסף. הוועדה קבעה, כי מעתה היא בודקת כל בקשה למתאמן נוסף עפ"י הקריטריונים הבאים:

•  הוותק המקצועי של המאמן.
•  תלונות שהוגשו כנגד המאמן בתקופה הקודמת.
•  ניסיונו של המאמן באימון מתאמנים, לרבות ביצוע דיווח עיתי במועד וכמתחייב בחוק.

 החלטת הוועדה בנושא נהלים להגשת בקשת להענקה מחודשת של רישיון חוקר פרטי.

 סעיף 4(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב - 1972 קובע את תנאיי הכשירות לקבלת רישיון חוקר פרטי, כמפורט להלן:

"4. (א) לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1)   הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(2)   הוא בגיר;
(3)   הוא סיים שתים עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות ערך לכך;
(4)   בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות –
(א)   במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או
(ב)   במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות;
(5)   הוא עמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, ובהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים;
(6)   לדעת הועדה אין מניעה – מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש – להענקת הרשיון."
 
סעיף 10 קובע את תנאי הכשירות לקבלת רישיון משרד חקירות:

1.   חוקר פרטי רשוי
2.   בעל ניסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.

 סעיף 13 קובע את תנאי הכשירות לקבלת תאגיד חוקרים:

1.   התאגיד רשום בישראל כדין ואין לו כל הגבלה על ערבות חבריו;
2.   כל חבריו ומנהליו הם חוקרים פרטיים, אלא אם אישרה הועדה השתתפותו של מי שאינו חוקר פרטי, בהתאם לכללים שקבעה הועדה;
3.   מטרתו כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות היא עיסוק באלה בלבד: חקירות פרטיות, ארגון שירותי שמירה ופעולות הלואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי סעיף 6 לפקודת החברות אינו חל עליו."

 סעיף 28 לחוק קובע כי תוקף הרישיון הוא לשנה "והוא יחודש מדי שנה עם תשלום האגרה השנתית, אלא אם מצאה הוועדה שלא נתקיים עוד במבקש תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון."
 
כאשר הוועדה מבקשת להפעיל את סמכותה לחדש רישיון במקצוע החקירות הפרטיות, בין אם עסק המבקש ברצף במקצוע ובין אם לאו, עליה לבחון את תנאי הכשירות בהתאמה לעובדה שמדובר בחידוש רישיון ולא בהענקת רישיון בפעם הראשונה ועל כן, יש לחלק את תנאי הכשירות לשני סוגים:

1. תנאים שאינם ניתנים לשינוי -  אלו תנאים שמרגע שהתקיימו לא יתכן שיהיה בהם שינוי ואין צורך לבחון אותם בעת חידוש הרישיון. התנאים הינם: לעניין רישיון חוקר פרטי -  בגיר, השכלה, התאמנות, בחינה. לעניין רישיון משרד לחקירות פרטיות- 5 שנות ניסיון.
2. תנאים הניתנים לשינוי -  אלו תנאים דינמיים הניתנים לשינוי משנה לשנה ויש לבחון אותם מחדש בכל עת שהוועדה מחדשת רישיון. התנאים הינם: לעניין כל הרישיונות- עברו והתנהגותו של המבקש;  לעניין רישיון חוקר פרטי- אזרחות ישראלית;  לעניין רישיון משרד חקירות- חוקר פרטי רשוי;  לעניין רישיון תאגיד חוקרים- רישום התאגיד בישראל, כל חברי התאגיד הינם חוקרים פרטיים ומטרות התאגיד הינן חקירות פרטיות.

בשנת 2010 קבעה הוועדה קריטריונים להענקה מחודשת של רישיון חוקר פרטי עבור מי שלא שילם את רישיונו במשך שנה אחת ויותר ומבקש לחזור ולקבל רישיון לעסוק במקצוע החקירות הפרטיות. לאחרונה, הוועדה בחנה מחדש את הקריטריונים האמורים, עדכנה אותם באופן המקל על המבקשים לחדש רישיון תוך שמירה על האינטרס הציבורי והחליטה כדלקמן:

המבקש לחדש רישיונו ולא שילם את אגרת הרישיון לפחות שנה אחת יגיש לוועדה בקשה לחידוש הרישיון;
המבקש יצרף לבקשתו תצהיר בדבר עיסוקיו בשנים בהן לא שילם את אגרת הרישיון וכן יצרף כל מסמך אחר על פי דרישת המחלקה בהתאם לסוג הרישיון;
מחלקת הרישוי תבדוק את רישומו הפלילי וכן כל תנאי אחר הניתן לשינוי בהתאם לסוג הרישיון;
היה ולמבקש אין רישום פלילי והוא לא שילם את אגרת הרישיון במשך שנה אחת בלבד, תנפיק מחלקת הרישוי למבקש אגרת רישיון כמבוקש;
הוועדה תדון בבקשה לחדש רישיון של מבקש אשר יש לו רישום פלילי או מבקש אשר אין לו רישום פלילי אך לא שילם את אגרת הרישיון במשך לפחות שנתיים;
בבקשה לחידוש רישיון תבחן הוועדה רק את תנאי הכשירות הניתנים לשינוי, בהתאם לסוג הרישיון המבוקש.  בכל מקרה תבדוק הוועדה את התנאי של  "עברו והתנהגותו" של המבקש (תנאי 4(א)(6)), ובכלל זה עיסוקיו של המבקש בשנים בהן לא שילם את אגרת הרישיון;
הוועדה חוזרת על החלטתה מיום 18.6.15 לפיה, לאחרונה עלו בפני הוועדה מספר מקרים שבהם מועסק או עבד אדם כחוקר פרטי, למרות שלא היה בידו רישיון כדין וכן מקרים שאדם עסק במשרד חקירות בפעולות של מתאמן למרות שלא קיבל היתר לכך מאת הוועדה. הוועדה רואה בחומרה עיסוק במקצוע החקירות הפרטיות ללא רישיון תקף ולפיכך במקרים חמורים בהם מדובר בפגיעה חמורה ומובהקת בייחוד המקצוע לאורך זמן, תשקול הוועדה הגשת תלונה למשטרה ואי חידוש הרישיון ובמקרים אחרים, בהתאם לנסיבות תעביר הוועדה את העניין לטיפול הקובל מטעם משרד המשפטים על מנת שיבחן הגשת קובלנה;

הקריטריונים להענקה מחודשת לקבלת רישיון חוקר פרטי מיום 6.5.10, 22.7.10 ו- 24.5.12 בטלים.
החלטה זו אינה חלה על מי שלא מימש את זכותו לקבל רישיון ולא היה בעל רישיון בר תוקף מעולם.
הוראת מעבר- החלטה זו תחול גם על מבקש שהחל את התאמנותו או שטרם נגש לבחינה.