דלג לתוכן עיקרי
החלטות /  הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית  / הממונה על פניות הדיירים
פורסם ב-01/11/2020
יש להתחבר בכדי
להוסיף לרשימה

החלטת הממונה בנושא חתימה על עסקת פינוי ובינוי

החלטת הממונה על פניות הדיירים מיום 9.8.2019

דיירת דוברת רוסית כשפת אם, אשר אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית ושליטתה בשפה העברית חלקית, חתמה על עסקת פינוי ובינוי עם יזם (להלן: ההסכם"). לטענתה, היא חתמה על ההסכם בלא שקיבלה הסבר אודות תוכנו ומהותו - לא בעברית ולא ברוסית, מבלי להבין מה כתוב בהסכם, בלא שידעה כי מדובר בהסכם מחייב וללא שהייתה מיוצגת על ידי עורך דין. עוד לטענתה, היא חשבה שהיא חותמת בפני נציג העירייה, על מסמך מקדמי שנועד לעירייה, שעניינו הסכמה לקידום פרויקט פינוי ובינוי, שכן, מעמד חתימת ההסכם נערך במבנה השייך לעירייה . זאת ועוד, רק בדיעבד נודע לה שהיא חתמה על ההסכם בפני עורך דין ושאותו עורך דין מתיימר לייצגה לעניין הפרויקט. טענה נוספת שהועלתה בפנייה היא, כי בקשתה של הדיירת (להלן: "הפונה") לקבל עותק של ההסכם עליו חתמה, נענתה בשלילה. בפנייה מבקשת הפונה "להשתחרר... מהחוזה שחתמה ללא הבנתה וידיעתה שזה חוזה מחייב כלשהו, ולמחוק את הערת האזהרה".

נציג היזם טען כי במסגרת כנסי דיירים שנערכו, הן לפני החתימה על ההסכם והן לאחר החתימה עליו, הוסבר לדיירים בפרויקט, ובכלל זה לפונה, אודות משמעות החתימה על ההסכם. לעניין השפה, טען נציג היזם, כי מעמד החתמת הפונה ודיירים דוברי רוסית נוספים, על ההסכם, אכן התנהל בשפה העברית, אך מדובר בדוברי רוסית שמדברים עברית ברמה טובה. 

עורך הדין אשר החתים את הפונה על ההסכם טען כי במועד החתימה הוא הבהיר היטב, לכל חותם, בשפתו, על מה הוא חותם ומול מי הוא חותם, וכי לא קרה שדייר חתם מבלי לקבל הסבר. לעניין הייצוג, עורך הדין שהתיימר לייצג את הפונה לא הציג, במסגרת בירור הפנייה, ייפוי כוח לפיו הפונה אכן הסמיכה אותו לייצגה בפרויקט. 

הפנייה התקבלה. הממונה קבעה כי –

  1. לאור העובדות והראיות אשר הוצגו בפניה, ההסכם בטל;
  2. בנסיבות המקרה, אין לראות בהוראה בהסכם, לפיה עורך דין פלוני מייצג את הדיירים לעניין הפרויקט (להלן: "עורך הדין") משום הרשאה לייצוג מטעם הפונה לעורך הדין. עם זאת, ניתן לראות בהוראה כאמור משום הודעה על השליחות, כמשמעותה בסיפת סעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965;
  3. אין לראות ביזם כמי שאחראי לטעותה או להטעייתה של הפונה. זאת, משום שבנסיבות העניין, היזם היה רשאי לסמוך על עורך הדין שיסביר לפונה את עיקרי ההסכם, ולא חלה עליו חובה מוגברת כלפי הפונה ליתן הסברים אלה בעצמו.