החלטת הממונה בנושא חתימה על עסקת פינוי ובינוי

החלטת הממונה על פניות דיירים מיום 31.10.2019

דיירת דוברת אמהרית כשפת אם, אשר אינה יודעת קרוא וכתוב בשפה העברית, חתמה על עסקת פינוי בינוי עם יזם (להלן: "ההסכם"). לטענתה, היא לא ידעה שהיא חותמת על הסכם וחתמה על ההסכם ללא שהבינה על מה היא חותמת. היא חשבה כי מדובר במעין סקר שנועד לברר כמה בעלי דירות מעוניינים בפרויקט פינוי-בינוי שמקודם על ידי העירייה או הממשלה, אך לא על ידי תאגיד פרטי. היא הוחתמה על ההסכם ללא שהייתה מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה  ולא קיבלה עותק של ההסכם. בפנייה, מבקשת הפונה להשתחרר ממחויבותה על פי ההסכם ולבטל את הערת האזהרה שנרשמה על דירתה "ללא ידיעתה והסכמתה".  

נציג היזם טען כי במסגרת כנסי דיירים שנערכו, הן לפני החתימה על ההסכם והן לאחר החתימה עליו, הוסבר לדיירים בפרויקט, ובכלל זה לפונה, אודות משמעות החתימה על ההסכם. 

עורך הדין אשר החתים את הפונה על ההסכם טען כי במועד החתימה הוא הבהיר היטב, לכל חותם, בשפתו, על מה הוא חותם ומול מי הוא חותם, וכי לא קרה שדייר חתם מבלי לקבל הסבר. לעניין הייצוג, עורך הדין שהתיימר לייצג את הפונה לא הציג, במסגרת בירור הפנייה, ייפוי כוח לפיו הפונה אכן הסמיכה אותו לייצגה בפרויקט.  

הפנייה התקבלה. הממונה קבעה כי:

1. לאור העובדות והראיות אשר הוצגו בפניה, ההסכם בטל.
2. בנסיבות המקרה, אין לראות בהוראה בהסכם, לפיה עורך דין פלוני מייצג את הדיירים לעניין הפרויקט משום הרשאה לייצוג מטעם הפונה לעורך הדין. עם זאת, ניתן לראות בהוראה, כאמור, משום הודעה על השליחות, כמשמעותה בסיפת סעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965.
3. אין לראות ביזם כמי שאחראי לטעותה או להטעייתה של הפונה. זאת, משום שבנסיבות העניין, היזם היה רשאי לסמוך על עורך הדין שיסביר לפונה את עיקרי ההסכם, ולא חלה עליו חובה מוגברת כלפי הפונה ליתן הסברים אלה בעצמו.