תקופת מינימום לשימוש חקלאי בשטחים שצורפו למשבצת

רקע:

הקצאת קרקע למשבצות חקלאיות נעשית בצפון ובדרום בהתאם לתקנת פטור 25 (28) שזו לשונה:
"הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל האזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח – 1948;"

על פי סעיף 8.15.20 (ב) לקובץ החלטות המועצה הגדלת תקני משבצת יכולה להיעשות באזור קו עימות ובמועצות האזוריות - אשכול, תמר, הערבה התיכונה וחבל אילות, וכן ביישובי פתחת ניצנה,  בהמלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. 

בהתאם לתקנת הפטור ניתן לצרף אך ורק קרקע חקלאית ולמטרות חקלאיות.
לפיכך, כאשר קרקע אינה ביעוד חקלאי או שהיא בתהליך או בצפי לשינוי יעוד לא ניתן לצרפה למשבצת בהתאם לתקנה זו (למעט למגורי החקלאים). 

על רקע בקשת יישובים לקדם תכנון פרויקט סולארי בשטחים חקלאיים שצורפו להם לאחרונה למשבצות היישובים, בהתאם להמלצת וועדת קרקעות ועפ"י תקנה 25(28) לתקנות חובת מכרזים, דנה הנהלת הרשות בבקשת הישובים ובסוגיה העקרונית.
במקרים שנדונו עלה כי מדובר על שטחים שעברו הכשרה בשנים האחרונות ע"י החטיבה להתיישבות לצורך צירוף למשבצות אך לא שימשו בפועל לחקלאות, שטחים שצורפו רק לאחרונה למשבצות היישובים למטרת חקלאות עפ"י תקנה 25(28) לתקנות חובת מכרזים, בהתאם להמלצת וועדת קרקעות, ובהתבסס על הצהרת הישובים כי השטח מבוקש לעיבודים חקלאיים עבור קליטה ואיוש נחלות.
לפיכך נציגי רמ"י וכן נציגי משרד החקלאות התנגדו בדיון של חלופות התכנון לפרויקט הסולארי לחלופה המוצעת:

•   "התייחסות משרד החקלאות: הקרקע הוקצתה לישובים לפני כשלוש שנים בוועדת קרקעות, הוכשרה לחקלאות ולא התבצע בה אפילו גידול אחד. יש כאן רמיה של המדינה לאחר שהובהר בוועדת קרקעות שהקרקע שהוקצתה לחקלאות ולא למתקן סולארי וכי הקרקע שהוקצתה היא המיטבית והמתאימה לחקלאות ולכן היא זו שהוקצתה."
•    "התייחסות רשות מקרקעי ישראל: יש מניעה ולא ניתן לקדם את החלופות המוצעות בשטחים אלו, אשר צורפו למשבצת למטרת חקלאות."

הסוגיה לדיון:

1. באשר לבקשת היישובים לקדם תכנון סולארי בשטחים הנדונים, הואיל ולא נעשה עיבוד חקלאי אפילו יום אחד, מדובר במקרה מובהק של אי מימוש מטרת ההקצאה באופן השומט את הבסיס להקצאה עפ"י תקנת הפטור. עוד יצוין כי בפרוטוקול ועדת קרקעות היישובים מצהירים שהשטחים נדרשים לצרכי חקלאות ולקליטה לנחלות, והמהלך המהיר לשינוי ייעוד עלול להתפרש כהטעייה של הוועדה וכניצול פסול של האפשרות לפטור ממכרז למטרת חקלאות. מוצע שלא לאפשר לקדם תוכנית למתקן פוטו וולטאי אך ניתן לאפשר שהתוכנית תקודם כתוכנית אגרו – וולטאית בלבד, תוך קידום עיבוד חקלאי של השטח באופן מיידי. 
2. בכל הקצאה בפטור ממכרז (תעשייה, תיירות) קיימת תקופה מינמלית למימוש מטרת ההקצאה, בדומה ומקל וחומר יש לקבוע את משך הזמן שהאגודה תידרש לעשות עיבוד חקלאי בטרם תבקש שימוש סחיר בקרקע. תקופה זו תהא הן לאפשרות להגיש תוכנית לשינוי יעוד והן לבקשה לעריכת עסקה, ככל שהתכנון לא קודם ע"י הישוב. 
3. יצוין כי הואיל והשטח עבר הכשרה ראשונית בלבד (פינוי אבן בעיקר) היה נכון להקצותו במסגרת חוזה הכשרה עד להוכחת עיבוד חקלאי. האגף החקלאי פועל להבהרה וחידוד הסוגייה בנוהל הכנת עסקת משבצת. 

בתאריך 07.05.2024 סוכם:

1. הנהלת הרשות החליטה שלא לאשר את בקשת היישובים לתכנון פרויקט סולארי קרקעי בשטחים שצורפו לאחרונה עפ"י המלצת וועדת קרקעות לעיבוד חקלאי. הישובים יכולים לקדם תוכנית אגרו – וולטאית בד בבד עם עיבודו של השטח ללא דיחוי. ככל שימשיך התכנון למיזם סולארי קרקעי תבחן האפשרות לביטול החוזה עקב הפרתו או להותרת השטח במשבצת בשימוש חקלאי בלבד ללא מימוש התוכנית כלל או למימוש התוכנית שלא ע"י הישוב אלא ע"י המדינה במכרז פומבי.
2. בנוסף מחליטה הנהלת הרשות כי אגודה חקלאית תדרש לעיבוד חקלאי בפועל לתקופה של 10 שנים בטרם תוכל לבקש שימוש סחיר בקרקע. תקופה זו תהא הן לאפשרות להגיש תוכנית לשינוי יעוד והן לבקשה לעריכת עסקה, ככל שהתכנון לא קודם ע"י הישוב.