החלטת הממונה בנושא חתימה על עסקת פינוי ובינוי

החלטה מיום  27.12.2020

בני זוג דוברי אמהרית כשפת אם, חתמו על עסקת פינוי ובינוי עם יזם (להלן: "ההסכם"). לטענתם, החתמתם על ההסכם נעשתה בחיפזון, בלא שניתנה להם הזדמנות לעיין בהסכם או להתייעץ לגביו עם גורם מקצועי, טרם חתימתם עליו. עוד לטענתם, הם לא הבינו ולא נאמר להם כי הם חותמים על חוזה מחייב; הם לא מבינים את טיב ההתקשרות תוצאת חתימתם על ההסכם; הם לא היו מיוצגים על ידי עורך דין (מטעמם) במועד חתימתם על ההסכם; והם לא קיבלו עותק של ההסכם החתום. בפנייה מבקשים בני הזוג להשתחרר מההסכם ולמחוק את הערת האזהרה שנרשמה על דירתם לטובת היזם. 
במהלך דיון שנערך לצורך בירור הפנייה, בנוכחות אחד מבני הזוג (להלן: "הפונה"),  התברר, כי הפונים חתמו על ההסכם לאחר שניתנו להם הסברים אודות תוכנו ומשמעותו; כי הפונים לא הוחתמו בחופזה; וכי הם הבינו את ההסברים שניתנו להם. למעשה, במהלך הדיון הפונה חזר בו מעילת הפנייה המקורית ותלה את פנייתו בלחץ שהופעל עליו על ידי השכנים.

הפנייה נדחתה. הממונה קבעה, כי גם אם יש ממש בטענה בדבר לחצי השכנים, היא אינה סבורה כי בכך יש כדי להצדיק את ביטול ההסכם.