הרפורמה במשק המים והביוב

מה היה טרם הרפורמה?

הקמת תאגידי המים והביוב העירוניים הינה מהחשובות ברפורמות שבוצעו בישראל בשנים האחרונות. טרם הרפורמה, משק המים והביוב העירוני נוהל על ידי הרשויות המקומיות, ומצבו של משק זה במרבית הרשויות המקומיות היה גרעוני: פחת מים  גבוה מאד (אובדן של עשרות מיליוני מ"ק מדי שנה), השקעות זעומות עד אפסיות בתשתית מים וביוב ושיעורי גבייה נמוכים מאד בעיקר בקרב היישובים החלשים.
חוק תאגידי מים וביוב נחקק בשנת 2001. מטרותיו העיקריות של החוק הן הבטחת רמת שירות, איכות ואמינות נאותים לצרכנים, במחירים סבירים ובלא הפליה, הבטחת ייעוד ההכנסות ממתן שירותי מים וביוב להשקעות בתחום, וניהול עסקי, מקצועי ויעיל של משק המים והביוב העירוני. בתוך כך, מושם דגש על שיפור התשתיות והקטנת שיעורי פחת המים והגבייה במגזר העירוני. 

תאגידי מים וביוב

פירות המהלך

מאז חוקק החוק והקמת התאגידים ניתן לראות שיפור משמעותי בתפקוד המשק העירוני. במסגרת הרפורמה, לאור הניהול המקצועי של התאגידים הפועלים ע"פ אמות מידה קפדניות שקבעה רשות המים, שוקמו תשתיות מים וביוב רבות, שופר השירות לצרכן, הושקעו כספים רבים בבינוי תשתיות חדשות, שופרה הגבייה באופן מהותי וצומצמו אובדני המים באופן ניכר. כמו כן בולטת מאז הקמת התאגידים מגמת הירידה דרמטית בזיהומי הנחלים ומקורות המים, שיפור משמעותי באיכות המים, צמצום ניכר בכמות בורות הספיגה והקמת מתקני טיהור שפכים בכל רחבי הארץ וע"י כך הסרת חסמי דיור משמעותיים. כמו כן, בתאגידים רבים נעשה שימוש בטכנולוגיות מים חדשות כגון קר"מ (מערכת קריאה מרחוק) ו UFR (הקטנת לחץ).

הקשר לעליית התעריפים 

אין קשר ישיר בין המעבר לניהול משק המים והביוב על ידי תאגידים ובין עליית התעריפים.
התעריפים עלו לאור החלטת הממשלה להפסיק לסבסד את עלויות משק המים ולהשית את מלוא העלויות על הצרכנים כפי שמקובל בתשלומים על שירותי תשתית אחרים כגון חשמל. התעריפים משקפים כיום את מלוא ההשקעות במשק המים והביוב העירוני (דוגמת הקמה ושדרוג של מתקני טיפול שפכים) ואת מלוא ההשקעות במשק המים הארצי (דוגמת מתקני ההתפלה). תעריפי המים והביוב אותם גובים התאגידים נקבעים לפי עלות נורמטיבית (לפי נורמה) ולא עלות בפועל, דבר המעודד התייעלות ומבטיח כי לא תיכללנה בתעריף עלויות מנופחות או שאינן מוסכמות.

בהקשר זה ראוי להדגיש כי הטענה שמחירי המים עלו בין היתר בגין רכיב המע"מ איננה נכונה. גם בעבר המע"מ היה מגולם בתעריף אותו שילמו הצרכנים לרשות המקומית ואילו כיום, בשל המעבר לתאגידים שהינם עוסקים מורשים, מופרד התעריף לרכיב העלות ולרכיב המע"מ. לו היו נקבעים תעריפי מים וביוב מבוססי עלות לרשות המקומית (שהינה מלכ"ר – ולכן אינה מחייבת במע"מ), ההבדל בתעריף האפקטיבי לצרכן היה עומד על כ- 4% לערך.