תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026

נושא ההחלטה: תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026
    
מחליטים:
בהמשך להחלטות הממשלה מס' 4618 מיום 01.01.2006, מס' 1402 מיום 10.4.2016, מס' 4439 מיום 6.1.2019, מס' 468 ומס' 469 מיום 25.10.2020, מס' 513 מיום 8.11.2020, מס' 852 מיום  1.3.2021 (להלן – החלטה 852), מס' 125 מיום 19.7.2021 בעניין הקמת צוות משימה לתאום ותכלול בין פעולות הממשלה הנוגעות לחברה הערבית (להלן – "צוות המשימה"), מס' 292 מיום 1.8.2021 ומס' 364 מיום 22.08.2021 ולנוכח התגברות אירועי רצח וניסיונות רצח בחברה הערבית והחשיבות שהממשלה רואה בחיזוק שלטון החוק והמשילות, החזרת הביטחון האישי ואמון הציבור במערכות אכיפת החוק ולחיזוק המענה הממשלתי הכולל למאבק בתופעות הפשיעה והאלימות, בשים לב לעיקרון עצמאות עבודת מערכת אכיפת החוק והייעוץ המשפטי לממשלה:
1.    החלטה זו מיועדת להשגת המטרות הבאות:
א.    פירוק ארגוני פשיעה, הפחתת תופעות פשיעה ואלימות בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה. 
ב.    העלאת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל, ושל תושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערביים בפרט.
ג.    הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים בחברה הערבית. 
ד.    הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק.
ה.    הגברת השיתוף והשותפות ביישום התכנית עם נציגים מהחברה הערבית, לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות והערים המעורבות, ביישום התכנית, כמפורט בהחלטה זו.
ו.    העצמת החברה הערבית וחיזוק החוסן הקהילתי להתמודדות עם אלימות במרחב המקומי והוקעת תופעות אלימות ופשיעה.

2.    כיווני הפעולה המרכזיים:
א.    שיפור האכיפה באמצעות הגברת הנוכחות של גורמי האכיפה ברחוב הערבי, שיפור השירות וקידום אכיפה אפקטיבית. 
ב.    קידום תיקוני חקיקה לטיוב פעולות האכיפה, קידום שלטון החוק ושיפור פענוח תיקים. 
ג.    טיפול מקיף בסוגיות עומק: פעולות להרחקה ממעגלי הפשע ולמניעת הידרדרות והצטרפות אליהם, טיפול בתשתית הכלכלית של ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה מרכזיים במטרה לצמצם את פעילותם, יצירת מסגרות השכלה, תעסוקה, חינוך והכשרה לגברים צעירים בני החברה הערבית לטובת שילובם במסלול חיים נורמטיבי, טיפול ומניעת אלימות במוסדות חינוך ובקרב בני נוער, חיזוק כלים רווחתיים – קהילתיים לטיפול ומניעת פשיעה ואלימות וקידום מענים לנפגעי עבירה בחברה הערבית. 

ד.    סיוע וליווי לרשויות מקומיות ערביות להפחתת הלחצים של גורמי פשיעה עליהן, להגברת המשילות בתחומן וליישום אפקטיבי של תכניות הממשלה בתחומי אחריותן. 
ה.    הגברת אפקטיביות פעולות הממשלה וחיזוק השילוביות  הבין-משרדית להפחתת תופעות פשיעה ואלימות בחברה הערבית. 
ו.    סנכרון ושיתוף פעולה עם התכניות לקידום כלכלי-חברתי לחברה הערבית לחיזוק הדדי של המאמצים הממשלתיים.
ז.    טיפול מערכתי-לאומי לצמצום תופעת האמל"ח הבלתי חוקי בחברה הערבית. 

3.    בתוך 45 ימים מקבלת החלטה זו, השר לביטחון הפנים יביא לפני צוות השרים בראשות ראש הממשלה הצעה בנוגע למדדי תוצאה כמותיים בתחום האכיפה, לרבות המשמעות בנוגע למשאבים הדרושים ככל שיידרשו.
4.    להסמיך את סגן השר במשרד לביטחון הפנים לתכלל מבצע חירום לחצי שנה, אשר במסגרתו יציבו השרים בעדיפות גבוהה את הפעילות למאבק בפשיעה בחברה הערבית במשרדיהם בדגש על המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרדים נוספים ככל שיתבקשו. המבצע יכלול ריכוז מאמץ לביצוע פעילויות אכיפה, אשר יתבצעו בהתאם למדיניות האכיפה של גופי האכיפה והיועץ המשפטי לממשלה, בכל הארץ, לטיפול בתופעות כגון סחיטת דמי חסות, מלחמה בארגוני פשיעה  וגורמים המעורבים בפשיעה חמורה בחברה הערבית. זאת, תוך קידום הליכי חקיקה נדרשים, וקידום מהלכים נוספים שיהיה בהם לסייע לצמצום הפשיעה, וביניהם צמצום תופעת החדירה של גורמי פשיעה למכרזים ברשויות המקומיות, תופעות הנוגעות לפשיעה בשוק האפור, שימוש במזומן ועוד. המבצע יבוצע במסגרת המשאבים הקיימים של הגופים.

5.    בתקופת מבצע החירום, סגן השר במשרד לביטחון הפנים יקים וינהל צוותי עבודה בין-משרדיים ייעודיים לטיפול חירום בסוגיות כאמור בסעיף 4 לעיל. בצוותי העבודה ישתתפו נציגים בכירים נוספים מהמשרד לביטחון הפנים וכן נציגים ממשרד המשפטים (ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור והנהלת המשרד בהתאם לצורך), משרד האוצר (רשות המיסים), משטרת ישראל, בנק ישראל, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, ייצוג הולם ונציגים נוספים לפי העניין.

6.    לאשר תכנית רב שנתית לשנים 2026-2022 בהיקף תקציבי של 2.4 מיליארד ₪ בפריסה שווה בין שנות התכנית, כאשר מחצית מן הסכום מקורו בתקציבי המשרדים ומחציתו יוקצה על ידי משרד האוצר למשרדים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מספר 292 מיום 01.08.21. לשם יישום התכנית, יוקצו תקציביים ייעודיים כמפורט בנספח התקציבי המצורף להחלטה זו. זאת לשם השגת המטרות המפורטות בסעיף 1 לעיל, בהשתתפות משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים, משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר. התכנית תחול על אוכלוסייה ערבית ביישובי החברה הערבית, ביישובים בדואים בצפון ובדואים בדרום, ביישובים דרוזים וצ'רקסים, וכן על האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות, למעט ירושלים. 

7.    משרד ראש הממשלה יפרסם בתוך 30 יום נספח פעולות מפורט למסגרת המשאבים המפורטים בנספח התקציבי הנלווה להחלטה זו.

8.    להנחות את כל אחד ממשרדי הממשלה שמעבירים תקצוב לרשויות מקומיות במגזר הערבי  לצורך ביצוע פעולות על ידיהן, לרבות פרויקטי פיתוח, לבחון ולקבוע כללים לדרך העמדת הסיוע על ידי המשרד ובכלל זאת בכל הנוגע להעמדת הסיוע בתקצוב ישיר או בהעברת שווה כסף וביצוע באמצעות המשרד הממשלתי או גוף אחר שייבחר על ידי המשרד בהתאם ובכפוף להוראות הדין, והכול בשים לב למהות ולמאפייני הפרויקט ולמאפייני הרשות המקומית וזאת בשים לב לצורך ליישם את מטרות החלטה זו ובכללם סיוע וליווי לרשויות מקומיות במגזר הערבי להפחתת הלחצים של גורמי פשיעה עליהן, להגברת המשילות בתחומן וליישום אפקטיבי של תכניות הממשלה בתחומי אחריותן. משרדי הממשלה יתבקשו לדווח על הכללים שנקבעו על ידיהם לוועדה המלווה בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת החלטה זו. סעיף זה יחול אם לא נקבע הסדר ספציפי בהחלטת ממשלה אחרת.

9.    התכנית תלווה על ידי ועדה מלווה בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, מנכ"ל משרד המשפטים והממונה על התקציבים באוצר. לדיונים יוזמנו באופן קבוע סגן השר במשרד לביטחון הפנים וראש ועד ראשי הרשויות הערביות. הוועדה המלווה תקיים דיונים עיתיים למעקב אחר התקדמות התכנית, כמפורט בסעיף 11 (מנגנוני הניהול של התכנית).

10.    התכנית הרב שנתית תכלול את הפעולות הבאות:
א.    המשרד לביטחון הפנים
המשרד לביטחון הפנים יפעל במסגרת המשאבים המוקצים בהחלטה זו, לביצוע הפעולות הבאות:
1.    יפעיל תכנית רחבה רב שנתית, במסגרת המשאבים המובאים בהחלטה זו, וינקוט צעדים בטווח הזמן המיידי להפחתה ניכרת ומשמעותית בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. תכנית העבודה של המשרד לביטחון הפנים תכלול את כיווני הפעולה המפורטים בסעיפים מטה, בהתאם למטרות הבאות:
א.    הגברת הנוכחות המשטרתית ברחוב הערבי, במגוון של אמצעי אכיפה ומניעה תוך שיפור המענים והשירותים של משטרת ישראל לחברה הערבית.
ב.    מאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה ופגיעה בתשתיות של ארגוני פשיעה.
ג.    צמצום תופעות מרכזיות של פשיעה ועבריינות, לרבות אחזקה וזמינות של אמל"ח בלתי חוקי.
ד.    חיזוק הביטחון האישי והחוסן הקהילתי.
ה.    מתן מענה לסוגיית הערים המעורבות כמוקדי סכסוך וחיכוך

2.    לשם השגת המטרות כאמור בסעיף א(1) יבוצעו הפעולות הבאות:
הגברת הנוכחות ברחוב הערבי
1.    חיזוק תחנות ונקודות של משטרת ישראל ביישובים הערבים, לטובת שיפור המענה המשטרתי והגברת הביטחון האישי ביישובי החברה הערבית.
2.    ביצוע מבצעי אכיפה מבוססי מודיעין המותאמים לתופעות עבריינות, פשיעה ואחזקת אמל"ח בלתי חוקי ברמה היישובית.
3.    הקמת תחנת משטרה ביישוב שגב שלום וריכוז מאמצי האכיפה והמניעה ביישובי הבדואים בנגב.
4.    הפעלת מודל "עיר בטוחה" על ידי משטרת ישראל בשתי ערים מעורבות, המופעל לפי תפיסת שיטור המשלבת מערכים טכנולוגיים מתקדמים, בהתאם למתווה תוכנית הרשות הלאומית לביטחון קהילתי,  בשליטה רצופה עם מענה טקטי מבצעי משלים. הרשויות ייבחרו בהתאם לשיקולים המבצעיים של משטרת ישראל. 
5.    הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית, במודל המותאם למאפייני הרשויות המקומיות הללו, כפי שיגובש במשרד לביטחון הפנים. לשם כך ייבחנו השינויים הנדרשים בתבחינים להכללת רשויות מקומיות בתכנית, לרבות תפיסת ההפעלה והשתתפות המשרד במימון פקחים ביחידת הפיקוח העירוני הייעודית ברשויות מקומיות וברכיבי הוצאה נוספים של רשויות מקומיות.
6.    עיבוי פריסת המצלמות והאמצעים הטכנולוגיים ברשויות המקומיות הרלוונטיות, לרבות ערים מעורבות, במסגרת תכניות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי והרחבת הפריסה על ידי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, לפי קביעת המשרד לביטחון הפנים. הכול, בהתאם לתבחינים המקצועיים ולמתווה תוכנית הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.

מאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה בחברה הערבית
1.    להנחות את המשרד לביטחון הפנים לפעול לחיזוק היחידות הייעודיות במשטרת ישראל לטיפול בתופעת הפשיעה המאורגנת מתוך החברה הערבית, בדגש על היבטי אכיפה כלכלית ואכיפה משולבת, הקמת יחידות ייעודיות לטיפול בפשיעה בדרג הביניים ובתוך כך טיפול בתופעת סחיטת דמי החסות, וכן חיזוק מערך המודיעין, החקירות והיכולות הטכנולוגיות של משטרת ישראל. 
2.    להרחיב את המסגרות להגנה על עדים, בין היתר, לטובת תמיכה במאמצי מיגור הפשיעה המאורגנת והחמורה. 
3.    הממשלה רושמת לפניה את ההסכמות בין משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים בדבר יעדי ההצלחה המשותפים לתוכנית המובאת בהחלטה זו, שנועדו לתאם מדיניות אחידה הפועלת למטרות משותפות ועל בסיס פעילות מסונכרנת בין הגופים הרלוונטיים. המדדים המשותפים יתעדכנו בהתאם לתוצאות הרלוונטיות לחברה הערבית של עבודת המטה שמבצע צוות העל לקביעת מדדים לעמידה ביעדיו.
4.    מדי שנה תתבצע עבודת מטה משותפת בין המשרדים לקביעת יעדים שנתיים, הכוללים מספר מוסכם של מבצעי אכיפה ויעדי תוצאה ספציפיים לכל מבצע כגון: אחוז תפיסות רכוש המיועד לחילוט; יעדים בתחום הסייבר (הסרת תכנים וטיפול בתכנים אסורים במסלול הוולנטרי) ועוד.
5.    אישור היעדים האמורים, קביעת תכניות עבודה ומעקב אחר יישום הפעולות לעמידה ביעדים יתבצע ע"י מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ומנכ"ל משרד המשפטים כמפורט בסעיף 11 – מנגנוני הניהול של התכנית.
6.    הממשלה רושמת לפניה את ההסכמות בין המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים בדבר היעדים המשותפים למשטרת ישראל ולפרקליטות המדינה לשנת 2022 כדלקמן: 
א.    אכיפה משולבת - קיום 70 מבצעים משותפים ("שולחנות עגולים"') בשנת 2022 – מתוכם לפחות 7 נגד ארגוני פשיעה; לכל שולחן נדרש הישג של 3 תוצרים מבצעיים משותפים בכל שנת עבודה (סה"כ 210);
ב.    אכיפה כלכלית – 
1.    הגשת בקשות חילוט לגבי 70% מהרכוש שנתפס על ידי המשטרה בתוך שנה; 
2.    הצלחה להביא לעלייה של 75% בהחלטות בתי משפט על שלילת רכוש מבקשות חילוט בתוך שנה; 
3.    גידול של 5% בכל שנה בשווי הרכוש שחילוטו מתבקש; 
4.    הכללת עבירה כלכלית בשיעור של 90% מכתבי האישום המוגשים בעניינם של ארגוני פשיעה בחברה הערבית בתוך שנה.
5.    המפל"גים הכלכליים של המשטרה יעבירו 24 בקשות מידע בשנה; הרשות לאיסור הלבנת הון תעביר לכל מפל"ג לפחות 36 כתבות מודיעיניות בשנה (מענה ויזום); הרשות לאיסור הלבנת הון תציף לפחות יעד אחד בשנה לכל מפל"ג וכן יעד בכל נושא התעניינות מרכזי בחברה הערבית; מיפוי סיכוני הלבנת הון בחברה הערבית.
ג.    אכיפה במרחב הסייבר - בחינת 25 תיקים להגבלת גישה לאתר, מתוכם 4 בזיקה לארגון פשיעה; 100 פעולות לבחינת תכנים במסלול וולנטרי, מתוכם 16 בזיקה לארגון פשיעה.
7.    להקים צוות בין-משרדי, בהובלת המשרד לביטחון הפנים, ובהשתתפות הרשות להגנה על עדים, משטרת ישראל, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגים נוספים לפי הצורך, לגיבוש המלצות ליצירת כלים ומנגנונים חדשים להגנה על מאוימים ועדים בחברה הערבית שיבטיחו את ביטחונם של עדים ומתלוננים בחברה הערבית. המלצות הצוות יובאו בתוך 6 חודשים לצוות המשותף של מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ומנכ"ל משרד המשפטים (ראו סעיף  11 מנגנוני הניהול של התכנית). 

צמצום תופעות מרכזיות של פשיעה ועבריינות 
1.    המשרד לביטחון הפנים יפעל להרחבת המענה לאכיפת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה כמפורט להלן:
א.    חיזוק מערך האכיפה הייעודי לאלימות נגד נשים ואלימות במשפחה בתחנות המשטרה בחברה הערבית. 
ב.    הרחבת תוכנית עו"ס משטרה ברשויות המקומיות המופעלת על ידי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.
2.    לחזק את המענה המבצעי של משטרת ישראל באמצעות חיזוק יחידות משמר הגבול, ובתוך כך ביצוע ואבטחת מבצעי אכיפה ממוקדים לטיפול בפשיעה חמורה ובהפרות סדר.
3.    לתגבר את פלוגות המילואים של משמר הגבול בשתי פלוגות נוספות לטובת הפעלתן בהתאם לצרכים חריגים וכחלק מההיערכות הנדרשת לאירועי הפרות סדר.
4.    בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם סוגיית האמל"ח הבלתי חוקי שהוקם מתוקף החלטת הממשלה מס' 852 מיום 1.3.2021, יפעל המשרד לביטחון הפנים לקידום הקמת חמ"ל משותף לתיאום הפעילות המבצעית.
5.    בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3933 מיום 11.12.2011, להטיל על המשרד לביטחון הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים וכלל הגורמים הרלוונטיים, לקדם במהירות האפשרית תיקון חקיקה לאסדרת מתן שירותי שמירה והעברת הרגולציה על שירותי השמירה למשרד לביטחון הפנים ולהשלים את הקמת המערך הנדרש עד לסוף שנת 2022.
חיזוק הביטחון האישי והחוסן הקהילתי
1.    לפעול להרחבת תכניות ייעודיות לחיזוק הביטחון האישי ולמניעת אלימות באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. התכניות יכללו פעולות להגדלת המוגנות בבתי הספר ובמרחב הציבורי תוך שימת דגש על פעילות מניעתית לבני הנוער. למען הסר ספק, תכניות בבתי הספר יהיו בתיאום עם משרד החינוך. 
2.    על מנת לתמוך במאמץ הממשלתי לטיפול בפשיעה ובאלימות, יושם דגש מיוחד על יישום פעולות הממשלה בתחום הטיפול והמניעה ברמה היישובית והעצמת הקהילה לקחת חלק פעיל בהפחתת האלימות ברמה יישובית. לשם כך, יינקטו הפעולות הבאות:
א.    המשרד לביטחון הפנים ינחה את הרשות הלאומית לביטחון קהילתי לשמש גורם מתכלל לפעילויות הטיפול והמניעה בהיבטים החברתיים והקהילתיים ביישובי החברה הערבית ויקבע את סדרי הדיווחים בנושא. 
ב.    המשרד לביטחון הפנים, באמצעות הרשות לביטחון קהילתי, יחד עם צוות היישום במשרד ראש הממשלה (ראו סעיף 9), יקבע את דרכי העבודה ברשויות המקומיות. 
ג.    המשרד לביטחון הפנים ינחה את הרשות הלאומית לביטחון קהילתי לתכלל ולהפעיל תכנית ניסיונית ברשויות מקומיות, בהתאם לתבחינים מקצועיים בנושא, להתמודדות עם האלימות החמורה (להלן "התכנית"). התכנית, פיתוחה, גיבושה ומעקב אחר יישומה תלווה על ידי צוות היגוי שחברים בו נציגי המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים (פרקליטות המדינה, הממונה על טיפול בפשיעה בחברה הערבית בייעוץ וחקיקה (משפט פלילי)), משטרת ישראל, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משרד ראש הממשלה, חוקרים מהאקדמיה. צוות ההיגוי של התכנית ימסור דיווח בצוות המשותף למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ומנכ"ל משרד המשפטים, כאמור בסעיף מנגוני הניהול של התכנית (סעיף 11) בהתאם למדדים וליעדים שייקבעו בתיאום ביניהם.
ד.    הרשות הלאומית לביטחון קהילתי רשאית להיעזר בגורם מלווה שיסייע לצוות ההיגוי להפעיל את התכנית הניסיונית ולגבש מודל לדרכי העבודה ותעמיד את המשאבים הדרושים לשם כך. 
מנגנוני מעקב ובקרה 
1.    מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים יקיים ישיבות עתיות בראשותו מדי רבעון, בהן יבחן בין היתר את העמידה במדדים וביעדים,  וכן את הצורך בהסטת משאבים בתוך המשרד לביטחון הפנים. בישיבות ישתתפו הנציגים הרלוונטיים מגופי המשרד וגורמים נוספים בהתאם לצורך אשר יציגו את אופן יישום התוכנית, וכן חסמים הנוגעים למימושה.
2.    המשרד לביטחון הפנים יפעל לגיבוש מתווה להגברה והידוק שיתוף הפעולה עם החברה האזרחית, בדגש על החברה הערבית כחלק בלתי נפרד ממנגנוני יישום התכנית.
ב.    משרד המשפטים

משרד המשפטים יפעל במסגרת המשאבים המוקצים בהחלטה זו לביצוע הפעולות הבאות:
אכיפה
1.    להקים בכל פרקליטות מחוז צוותי עבודה משולבת (להלן "צוות") לטיפול בתופעות פשיעה בחברה הערבית [אחת לכל מחוז ובסה"כ 6 צוותים] שיורכבו מפרקליט מוביל בתחום הפלילי, בתחום הכלכלי ובתחום האזרחי, שתפקידם לייעץ, לסייע ולכוון צוותי חקירה לאפיקי חקירה אופטימליים. חברי הצוות יעבדו בתיאום עם משטרת ישראל ויהיו אמונים על קידום ותיאום הפרויקטים הממוקדים בתחום האכיפה הפלילית, הכלכלית והאזרחית המשולבת, במטרה לצמצם את הפשיעה בחברה הערבית באזור הטריטוריאלי של מחוזם. האחריות הכוללת לפעילות החוליה תהיה בידי פרקליט המחוז. 
2.    לחזק פעולות בתחום האכיפה הפלילית ה"קלאסית", ובתוך כך: לתגבר את מערך הפרקליטות כך שיתאים לגידול הצפוי במספר תיקי חקירה, להשלים בתוך 90 ימים את עבודת המטה בדבר קביעת מדיניות לסימון מגזרי בתיקי הפרקליטות ולהביאה להכרעת פרקליט המדינה; להציב יעדי ביצוע שנתיים ולעקוב אחר מידת העמידה בהם. 
3.    להרחיב את השימוש בפעולות מתחום האכיפה הכלכלית באמצעות חיזוק שרשרת האכיפה לכל אורכה, לרבות הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המיסים, הפרקליטות ויחידת החילוט-האפוטרופוס הכללי; להרחיב את מגוון כלי האכיפה הכלכלית שנעשה בהם שימוש, זאת בתיאום עם יתר הגורמים ורשויות האכיפה הממשלתיים; להציב יעדי ביצוע כמותיים בדבר כמות והיקף פעולות האכיפה הכלכלית ולעקוב אחר מידת העמידה בהם. גופי האכיפה הכלכלית ישימו דגש על עבירות ייחודיות המטופלות במסגרת האכיפה הכלכלית, כגון חשבוניות פיקטיביות, הונאות מקוונות (בהן פורקס), הלבנת הון ועוד.
לחזק את היכולות הטכנולוגיות הייעודיות של הרשות לאיסור הלבנת הון, בין היתר על ידי רכישת טכנולוגיות לייעול ומיקוד הפעילות הרלוונטית לנושאים אלו. 
4.    להטיל על פרקליטות המדינה לתכלל 70 מבצעי אכיפה משולבים של אכיפה אזרחית משולבת בחברה הערבית בכל שנה, תוך שימוש במגוון הכלים האזרחיים והמנהליים העומדים לרשותה של המדינה ובתוך כך לחזק את ממשקי העבודה והסינכרון בין גורמי אכיפה אזרחיים שונים, כגון רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל, היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, מערך רישוי עסקים משטרתי, המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הכלכלה והתעשייה (פיקוח על אתרי בנייה ובטיחות פועלים), ביטוח לאומי, המרכז לגביית קנסות, רשות שוק ההון וכל גורם ממשלתי רלוונטי אחר בעל סמכות, אשר יתבקש ליטול חלק בפעולות אכיפה אלה. הפעולות תתמקדנה ביעדים מוגדרים בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל. הממשלה רושמת לפניה, כי שרי הממשלה הרלוונטיים ינחו את משרדיהם, את יחידות הסמך שבאחריותם ואת הרשויות הפנים ממשלתיות, לפעול ולתת קדימות בתכניות העבודה שלהם לצורך מימוש תכנית העבודה למאבק בפשיעה בחברה הערבית. 
5.    לחזק את האכיפה במרחב הסייבר בדגש על אתרי אינטרנט ופלטפורמות מקוונות המרכזים פעילות עבריינית בתחומי אמל"ח, סמים ואלימות. בתוך כך, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה תפעל ביחד עם משטרת ישראל לאיתור, זיהוי, איסוף ראיות ובמקרים המתאימים – הסרה או חסימת גישה – לאתרי אינטרנט ופלטפורמות מקוונות המרכזים פעילות עבריינית בתחומים אלה, בהתאם להוראות הדין, למדדים שנקבעו לעיל ולשיקולי מדיניות.
6.    נוכח דגשיו הייחודיים של הטיפול בנוער עובר חוק, כמו גם הקושי המובנה באיסוף נתונים איכותני בהקשר של קטינים, להנחות את פרקליטות המדינה לפעול בתיאום עם משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, שירות המבחן לנוער וייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) ומשרד החינוך, למיפוי תופעות הפשיעה בקרב קטינים בחברה הערבית. במסגרת זו, ייאספו נתונים על שיעור המעורבות בפשיעה של קטינים על פי עבירות שונות, שיעור הגשת כתבי האישום, מיפוי הענישה המוטלת על קטינים אלה, והכול בהשוואה לקטינים עוברי חוק באוכלוסייה הכללית. פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל יבחנו את הצורך בגיבוש מהלכים ומדיניות מותאמת לממצאים שייאספו. ככל שיעלו סוגיות שמצריכות היבטי רוחב נוספים הדברים יוצגו בפני הצוות הבין-משרדי הייעודי לנוער, שהוקם מכוח החלטה 852 לבחינת הצורך במהלכים בין-משרדיים בהתאם לממצאים שייאספו. 
7.    לחזק את המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה במטרה להרחיב את פריסתם של מערכי  אכיפה מקומיים מתפקדים ובתוך כך, לגבש תורת הפעלה להקמת גוף אכיפה מקומי חדש, להכשיר את התובעים וכן את הרשויות המקומיות הערביות בהן אין עדיין מערך אכיפה מקומי מתפקד. המחלקה תתמוך את המאמץ שמוביל משרד הפנים במסגרת הפיילוט להקמה וחיזוק של מערכי אכיפה ותביעה מקומיים ברשויות ערביות, כמפורט להלן בחלק הנוגע למשרד הפנים בסעיף ו(2) .
ייצוג הולם לחשודים ולנאשמים נוכח הגידול בפעולות אכיפה
לתמוך את הגידול הצפוי בפעולות אכיפה בתיגבור הסניגוריה הציבורית באופן שיהיה תואם את השינוי בדרכי העבודה והרחבת פעולות האכיפה, וכן את העמקת מעורבותה בתחום הטיפול והשיקום של עוברי חוק מהחברה הערבית. ייערך מעקב על אודות הגידול במספר ההליכים נוכח העלייה בפעולות אכיפה. 

היבטי טיפול ושיקום
1.    לבחון דרכים להגביר את השימוש בכלים שיקומיים בשלבים השונים של ההליך הפלילי, במקרים המתאימים, בין היתר, על ידי העדפת חלופות מעצר וענישה בקהילה במסגרות המתאימות. כמו כן, לטייב בכלל המקרים את הרצף הטיפולי בשלבים השונים של ההליך לרבות תקופת המאסר והשחרור ממאסר, בשותפות עם כלל גורמי התקון העוסקים בכך. זאת בהתאם להמלצות בדו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת חלופות לעונש המאסר שפורסם ביולי 2021. עוד יפעלו גורמי התקון ליצירת פורומים מקצועיים משותפים לתיאום ולחיזוק שיתוף הפעולה השוטף ביניהם, בהתאם להמלצות הצוות בדו"ח האמור. 
2.    להרחיב את הפנייתם של נאשמים מהחברה הערבית, המתאימים לכך, לבתי משפט קהילתיים, החל משנת 2023, בהתאם למדיניות ועדת ההיגוי הבין-משרדית. במהלך שנת 2022 ייערך מיפוי על אודות השימוש בבתי משפט קהילתיים ותיבחן התרחבותם הגיאוגרפית לרשויות מקומיות נוספות. 
3.    כאמור בהחלטה 852, יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער תתכלל עבודה בנושא מניעת מעורבות הנוער בפשיעה בחברה הערבית ותהיה אחראית על תיאום וסינכרון בין כלל הגורמים הממשלתיים, לרבות משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי והמשרד לביטחון הפנים האחראים על מניעה, איתור, מתן מענים טיפוליים ושיקומיים של קטינים עוברי חוק, לרבות תיאום הקצאת המשאבים לגופים השונים, קבלה והעברה של המידע הנדרש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, בכפוף להוראות כל דין ומעקב אחר העמידה ביעדיהם, במטרה להבטיח פעולה בין-משרדית אופטימלית. 
4.    לחזק את הפיילוט הבין-משרדי בעניין שחרור קטינים ממאסר, הפועל מכוח החלטת הממשלה 3711 ואשר נועד לחזק את הרצף הטיפולי בקטינים בכלא "אופק" מעת מעצרם ועד שחרורם לקהילה.  
5.    להמשיך פעולות חינוכיות-קהילתיות ממוקדות מניעה של פרקליטים הכוללות פעולות הסברה על אודות גורמי אכיפת החוק ועבודתם, מערכי שיעור בבתי ספר, בתיאום ובהלימה למדיניות משרד החינוך, היכרות עם גורמי חינוך ונציגי ציבור במערכת העירונית, וכן הגברת מודעות בקרב הורים לבני נוער במטרה להגביר את האמון ולסייע בצמצום האלימות, במיוחד בקרב אוכלוסייה צעירה בחברה הערבית. 
6.    להמשיך לקיים, לרבות, באמצעות הסניגוריה הציבורית מגוון פעילויות קהילתיות וחינוכיות לשם מניעת עבריינות, ובכלל זה פעילויות בבתי הספר בחברה הערבית, בתיאום ובהלימה למדיניות משרד החינוך, אשר נועדו להגביר את המודעות של בני הנוער למעשים האסורים על פי החוק ולהשלכותיהם, תוך הבהרת זכויות וחובות הקטין בהליך הפלילי.

ייעוץ משפטי לממשלה וקידום חקיקה
1.    להטיל על מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לקיים עבודת מטה בעניין המענים הנדרשים לנפגעי עבירה בחברה הערבית. העבודה תבוצע בשיתוף עם פרקליטות המדינה, המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, הסיוע המשפטי, הנהלת בתי המשפט, משרד הרווחה והביטחון החברתי וגורמים רלוונטיים נוספים, ותכלול את מיפוי צורכיהם המיוחדים של נפגעי עבירה בחברה הערבית, לרבות בעניין נפגעי עבירה קטינים. במסגרת זו ייבחנו המענים הקיימים עבור נפגעי עבירה ערבים, בשים לב להיבטים הסוציאליים, הרפואיים וההגנתיים הנדרשים לשלומם ורווחתם. כמו כן  תישקל בחינת זכויותיהם בהליכים שונים והאפשרויות המעשיות למימושן באופן יעיל. המלצות מעבודה זו יובאו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) וצוות התיאום בראשותה, ועל פי שיקול דעתם יובאו בפני צוות היישום. 
2.    להטיל על משרד המשפטים, בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל וכלל הגורמים הרלוונטיים, לבחון במהירות האפשרית את הצורך בתיקוני חקיקה ולקדם תיקוני חקיקה נדרשים לטיוב האכיפה והפענוח בנוגע לפשיעה החמורה בחברה הערבית, על סוגיה השונים. בכלל זאת, ימשיך קידומם של תיקוני החקיקה הבאים:
א.    הצעת חוק לתיקון סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, להרחבת העילות שיאפשרו למשטרה לחפש במקום בלא צו חיפוש גם במקרים שבהם מתעורר חשד לביצוע עבירה מסוג פשע חמור לשם מניעת העלמת ראיות או פגיעה בהן וכאשר במקום נמצא חשוד בעבירת פשע חמור שבוצעה זה מקרוב, זאת במסגרת הוראת שעה ל-18 חודשים (משך הוראת השעה שונה בהחלטת הממשלה מס' 552 מיום 25.10.2021).
ב.    הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 – הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין),           התשפ"א–2021 לקביעת עונש מינימום על החזקת אמל"ח לא חוקי, אשר נמצאת בהליכי חקיקה בכנסת.
ג.    תיקון חוק העונשין להחמרת הענישה ביחס לעבירות נשק, כאשר מדובר בחלק מנשק מהותי שהוא חיוני להרכבת כלי נשק. 
ד.    תיקון חקיקה שיאפשר לבית המשפט לקבוע כי אדם שעבר עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין הוא בעל אורח חיים עברייני, בכפוף לקריטריונים ולאיזונים שייקבעו בעניין זה. זאת באופן שיאפשר להורות על חילוט רכוש בהיקף נרחב, ברוח ההסדר הקבוע היום בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 לגבי "סוחר סמים", ובשינויים שייקבעו לעניין זה. תיבחן האפשרות כי תיקון זה יקודם במסגרת הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשע"ח-2018, שכוללת תיקוני חקיקה מקיפים נוספים בתחום זה. 
3.    לצד קידום תיקונים אלה, ייבחנו תיקוני חקיקה לבקשת המשרד לביטחון הפנים, הנוגעים לעבירת סחיטה באיומים, מעצר עד תום ההליכים ועוד. בנוסף, תיערך עבודת מטה באמצעות המנגנונים השונים הקיימים, לרבות צוות התיאום, לבחינת הצורך בתיקוני חקיקה נוספים בנושאים שונים.
4.    שר המשפטים ושר האוצר יגבשו בתוך 21 יום מתווה להסמכת רשות איסור הלבנת הון לצורך פיקוח ואכיפה מנהלית על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים בהיבטי הלבנת הון. לאחר גיבוש המתווה יפורסם תזכיר חוק בתוך 60 ימים. במסגרת גיבוש המתווה תיבחן גם הסטת משאבים מרשות שוק ההון לרשות לאיסור הלבנת הון וככל שיהיה צורך במשאבים נוספים בשל ההסמכה, הללו מובאים במסגרת החלטה זו.
מנגנוני בקרה
1.    בתוך הפרקליטות: ניהול שוטף של פרקליטי צוות העבודה המשולבת, כאמור לעיל, יהיה בידי פרקליטי המחוזות. הפרקליטים האזרחיים יונחו על ידי פרקליטי המחוז האזרחיים, והפרקליטים הפליליים יונחו על ידי פרקליטי המחוז הפליליים. בנוסף פרקליט המדינה, או מי שימונה לכך מטעמו, יעמוד בראש פורום ייעודי ליצירת מדיניות אכיפה אחידה, סדורה ומשותפת, במסגרתו יינתנו הנחיות למחוזות. הפורום ייפגש  אחת לרבעון לתיאום וסינכרון, לקביעת יעדים, למעקב אחר ביצוע משימות האכיפה, לפיקוח על תכניות העבודה המשותפות ועמידה ביעדים ובמדדים שנקבעו וככל שיעלה צורך, יורה על הסטת משאבים בתוך הפרקליטות.  
2.    בתוך משרד המשפטים: למנות גורם בכיר במשרד המשפטים שיתכלל היבטים של הטיפול בחברה הערבית במשרד המשפטים, לרבות בהתאם להחלטת ממשלה לפיתוח   חברתי-כלכלי של החברה הערבית ובשיתוף כל יחידות המשרד. הגורם המתכלל ישתתף מטעם שר המשפטים בצוותי עבודה רלוונטיים וירכז עבור מנכ"ל משרד המשפטים את המעקב והבקרה בצוות המשותף למשרד לביטחון הפנים ולמשרד המשפטים. זאת תוך שמירה על עיקרון עצמאות עבודת מערכת אכיפת החוק והייעוץ המשפטי לממשלה.
3.    מנכ"ל משרד המשפטים יקיים ישיבות עיתיות בראשותו, ולכל הפחות אחת לחצי שנה, בהן יבחן, בין היתר את העמידה במדדים וביעדים וכן את הצורך בהסטת משאבים בתוך משרד המשפטים. 

ג.    רשות המיסים
להטיל על רשות המיסים להשתתף במאמצי האכיפה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית כדלקמן:
1.    להגביר את היקפי הפעילות כנגד ארגוני פשיעה ועברייני משנה בתיאום עם היעדים המוגדרים ע"י משטרת ישראל ופרקליטות המדינה. 
2.     להשתתף ב-70 שולחנות עגולים מדי שנה, כפי שיקבעו משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים. 
3.    להגביר את נוכחות רשות המיסים ביישובים ערביים, ובפרט בעסקים שעל פי מידע מודיעיני  משויכים למחוללי פשיעה. לעניין זה, תפעל רשות המיסים מול מטא"ר של משטרת ישראל כדי לתאם את תכנית העבודה שתבטיח היקף גבוה של ביקורות. 
4.    להגביר את היקף ביקורות השומות בשטח במסגרת ביקורות ניהול ספרים ועריכת שומות בחברה הערבית כחלק מהעבודה האזרחית השוטפת של רשות המיסים.
5.    ביצוע פעולות חקירה ממוקדות של רשות המיסים. 
6.    לחזק את היכולות הטכנולוגיות הייעודיות של רשות המיסים, בין היתר על ידי רכישת טכנולוגיות  לייעול עבודת החקירות ורשות המיסים בכלל . 
7.    לבצע הכשרות מקצועיות ייעודיות לכוח האדם שייועד לתיגבור הפעילות כנגד פשיעה בחברה הערבית.
8.    לקיים עבודת מטה פנימית בנוגע לצרכים הקיימים לצמצום החזקת מזומן, תופעת השימוש בחשבוניות פקטיביות, העסקת עובדים זרים ללא דיווח לרשויות המס ומאגר המידע של הרשות מגופים פיננסיים שונים לרבות מנותני שירותים פיננסיים. 
9.    הרשות תמנה גורם ייעודי מטעמה לניהול כלל פעולות האכיפה שתבצע רשות המיסים במגזר הערבי שיהיה אמון על תיאום בין גורמי האכיפה השונים לצוותים בתוך רשות המיסים ולתיאום בין מערך החקירות והמערך האזרחי ברשות המיסים. 
10.    אותו גורם יעקוב אחר עמידת מערך החקירות והמערך האזרחי ביעדים המפורטים בנספח הפעולות המצורף להחלטה זו. בנוסף, ידווח למטה היישום במשרד ראש הממשלה אחת לרבעון  על אודות עמידה ביעדים ובמדדים של פעולות האכיפה.

ד.    משרד הרווחה והביטחון החברתי
תקון
1.    להרחיב את הפריסה של מסגרת יום תומכת רב תחומי, המהווה מרכז טיפולי, שיקומי וחינוכי לבני נוער ערביים      (18-12) המנותקים ממסגרות החינוך הפורמליות לעוד ארבעה יישובים. 
2.    להקים 2 יחידות אמבולטוריות לטיפול בהתמכרויות ובאלימות של צעירים ובוגרים מהחברה הערבית למכורים שאינם נמצאים היום במסגרת טיפולית.
3.    להגביר את הנגישות של מוקדים לטיפול ראשוני אבחוני לנפגעי התמכרויות באמצעות הקמה של 10 מוקדים קהילתיים ביישובים בחברה הערבית. 
פריסת מסגרות תקון, כאמור לעיל, תיעשה בכפוף לקריטריונים מקצועיים.

צעירים בסיכון
להרחיב את היקף הצעירים בסיכון בחברה הערבית, שיאובחנו כמעורבים באלימות בשלב הקבלה לטיפול, לפי פרמטרים שיוגדרו מראש, שמקבלים מענה מותאם בתכנית יתד. למען הסר ספק, צעירים שאינם מעורבים באלימות, יופנו לתכניות מתאימות עבורם, שאינן כלולות בנוסח ובתקציב של החלטה זו. בין המענים שיורחבו: מסגרת הכנה לחיים בתום לימודי התיכון ואפשרות לקבל הכשרה והשמה בשירותים מצילי חיים: כבאות, הצלה, מד"א, או במקצועות ביטחון פנים: משטרה ושיטור קהילתי, שב"ס, שיטור קהילתי; מענה מופרד מגדרית לצעירים נעדרי מסגרת השכלה, תעסוקה או פנאי קבועה למרבית שעות היום, חסרי 12 שנות לימוד, תמיכה וליווי בהכשרה מקצועית, תכנית להתנהלות כלכלית נבונה ומיצוי זכויות, תכניות להגברת השייכות והמעורבות החברתית התנדבותית, תכנית ליווי צעירים באמצעות מנטורים מתנדבים לחיזוק הקשר עם הצעירים בקהילה שאליה הם משתייכים והגדלת התמיכה המקומית. בנוסף, ייעשה איתור של צעירים במרכזי בילוי ופנאי המהווים מוקד לפעילות עבריינית ואלימות. 
מענים קהילתיים לאסירים משוחררים
לעבות את המענים הטיפוליים לאסירים משוחררים בקהילה, ובכלל זה תקנים ייעודיים לעו"ס משפחה, אלימות והתמכרויות, תוך שיתוף פעולה עם הרשות לשיקום האסיר.
עבודה קהילתית
1.    להקים, ללוות, להדריך ולהכשיר 10 מרכזי גישור ודיאלוג קהילתי במודל מקומי ואזורי לטיפול בסכסוכים אזרחיים והטמעת גישה אפקטיבית לפתרון סכסוכים שלא בדרך של אלימות, לרבות במערכת החינוך. פריסת המרכזים תיקבע בהתאם לקריטריונים מקצועיים. 
2.    לגייס 11 עובדים סוציאליים למתן מענה למיצוי זכויות וליווי של קטינים נפגעי עבירות מין ואלימות בחברה הערבית.

שותפות בין-משרדית
1.    להנחות את גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – משרד הרווחה) לקחת חלק פעיל בוועדות המחוזיות שירוכזו על ידי נציגי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, להשתתף בדיווחים, בתהליכי הבקרה ובהסרת החסמים, בהתאם למתווה העבודה שיגובש. 
2.    להנחות את מנהלי אגפי הרווחה ברשויות המקומיות לקחת חלק פעיל בוועדות הרשותיות למניעת אלימות שיתוכללו על ידי  המנהל היישובי של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי לרבות איסוף מידע למיפויים, בכפוף להוראות כל דין, דיווח על ביצוע הפעולות ברשות המקומית והשתתפות בפעולות יישוביות שעליהן יוחלט בוועדות.
ה.    הרשות לשיקום האסיר
מענים שיקומיים בקהילה לאסירים משוחררים
לחזק את יכולת הפעולה של הרשות לשיקום האסיר (להלן -  רש"א) כך שתשמש הגורם המשקם העיקרי לכלל האסירים הפליליים הערביים המשוחררים, תוך שיתוף פעולה עם המענים הקהילתיים המסופקים על ידי משרד הרווחה, זאת באמצעים המפורטים להלן:
1.    להקים ועדת היגוי שבה יהיו חברים נציגת רש"א, נציגת משרד ראש הממשלה ונציג אגף תקציבים. הוועדה תהיה אחראית על סינכרון כלל המענים ותקבע את האופן שבו יחולקו התקציבים התוספתיים המוקצים במסגרת החלטת הממשלה, כל זאת, תוך מעקב אחר המחקר המלווה של התכנית לבחינת האפקטיביות שלה והכנסת שיפורים נדרשים.
2.    להקים ועדת היגוי מקצועית בראשות רש"א ובה יהיו חברים נציגים מטעם מינהל שירותים חברתיים ואישיים ומינהל תקון שבמשרד הרווחה, המרכז לשלטון מקומי, המשרד לביטחון הפנים, שירות בתי הסוהר. הוועדה תקבע קריטריונים לזכאות אסירים לסל מענים תומך בהליך השיקום, תמפה חסמים שיתגלו בעת היישום  ותמליץ על הצעדים הנדרשים לשם הסרתם.  
3.    לרשום את הודעת רש"א, לפיה תבצע מחקר הערכה לבחינת האפקטיביות של ההתערבויות השונות במסגרת ההחלטה ועמידה ביעדי התוצאה כפי שייקבעו בוועדת ההיגוי.

שותפות בין-משרדית
להנחות את גורמי המקצוע הרלוונטיים ברשות לשיקום האסיר לקחת חלק פעיל בוועדות היישוביות שירוכזו על ידי נציגי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, להשתתף בדיווחים, בהתאם למתווה העבודה שיגובש. 

ו.    משרד הפנים
1.    לבחון שינויים והתאמות נדרשים בהליכי המכרזים והתקשרויות ברשויות מקומיות במטרה לצמצם את יכולת ההשפעה של ארגוני פשיעה על הליכי ותוצאות המכרזים וההתקשרויות. בתוך כך: 
א.    לבחון שינויים נדרשים בהרכב ועדות המכרזים ותפקידיהן, זאת בהתאם להמלצות דו"ח הצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר-המידות בשלטון המקומי (2016).
ב.    לבחון כלים לעידוד ביצוע התקשרויות בידי גופים              על-רשותיים כגון האשכולות האזוריים או גופים ציבוריים אחרים, או בסיוע של גופים כאלו, במטרה להגביר את היתרונות לגודל, להפחית את אפשרויות הלחצים של גורמי פשע על בעלי תפקידים ברשות המקומית ולהגביר את המחויבות לפעילות בכפוף לכללי מנהל תקין.
ג.    לקבוע כללים וסטנדרטים לביצוע מכרזים באופן ממוכן, לרבות הקמת מערכת לצורך כך, ולהפעיל כלים ותמריצים על מנת לעודד רשויות להשתמש בהם, זאת בכדי לצמצם יכולת להשפיע על הליכי המכרז, לנהוג בשוויוניות ולמנוע שיבוש של ההליך המכרזי התקין.
2.    להוביל פיילוט בין-משרדי לקידום הקמת מערכי אכיפה ותביעה מקומיים ברשויות מקומיות ערביות (כ-10 רשויות מקומיות נבחרות, שייבחרו לפי תבחינים מקצועיים במסגרת פרויקט חלוץ), זאת לצורך קידום הקמת  מערך תביעה ואכיפה מקומי מתפקד הכולל תובע מוסמך, מערך פיקוח, מדיניות אכיפה רשותית מאושרת, ציוד ואמצעים נדרשים עבור פעילות הפיקוח, חוקי עזר וברירות קנס, בהתאם לעקרונות הבאים:
א.    האחריות הכוללת לביצוע הפיילוט הינה של משרד הפנים.
ב.    המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה תתכלל את הליווי הנדרש במסגרת משרד המשפטים, בכל הנוגע לסוגיות הנוגעות לתובעים שבתחום סמכותה וכאמור במשימות משרד המשפטים שלעיל.
ג.    במסגרת המהלך, יינתנו אמצעים, ליווי ותמיכה ממשלתיים עבור רשויות שתיבחרנה להשתתף בפיילוט, לתקופה של כ-5 שנים. האמצעים יינתנו בכפוף לתכנית עבודה שתגיש הרשות ותאושר על ידי משרד הפנים. הסיוע הממשלתי יפחת בהדרגה, כך שלאורך התקדמות התכנית הרשות תידרש להעמיד יותר משאבים ואמצעים מצידה.
ד.    לצורך ליווי והובלת המהלך יוקם צוות היגוי בין-משרדי בראשות משרד הפנים ובהשתתפות משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי-הרשות לפיתוח כלכלי, המשרד לביטחון הפנים, אג"ת משרד האוצר, נציג ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות.
3.    לפעול לקידום והרחבת יכולת הבקרה של משרד הפנים על פעילויות פיתוח של הרשויות המקומיות שבמימון המשרד, זאת כדי להגביר את הפיקוח על פעולות הרשויות המקומיות ותהליכי העבודה שנעשים על ידיהם בהתאם לכללי מנהל תקין ותוך חיזוק השדרה ומערך ניהול הרשות המקומית והגברת השקיפות בפעילותן. הפעולות הנדרשות ליישום הסעיף האמור יסכומו בתוך 60 יום בין משרד הפנים, משרד ראש הממשלה ואגף תקציבים. 
4.    במשרד הפנים מועסקים כ-200 אימאמים הפועלים במסגדים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ. משרד הפנים יפעל לחיזוק מעמדם של אימאמים ויפעיל תכנית התערבות בהובלת האימאמים, למניעת הרחבת מעגלי הפשיעה בחברה הערבית. במסגרת התוכנית, כ-200 אימאמים יעברו הכשרה מקצועית בנושאים כגון: פתרון סכסוכים, גישור וכלים להפחתת אלימות ופשיעה. 
5.    המנהל הכללי של משרד הפנים יכנס פורום בראשותו עם נציגי ועד ראשי הרשויות הערביות אחת לחציון. במסגרת הפורום ידווחו ראשי הרשויות על מימוש יעדי התוכנית נשוא החלטה זו בתחומן וידווח משרד הפנים על סטטוס התקדמותו.
6.    לבחון בתוך 45 ימים את האפשרות המשפטית להעביר מידע ליחידות האכיפה השונות, ולרבות יחידות משרד המשפטים (הסניגוריה הציבורית, האפוטרופוס הכללי וכדו') בנוגע למאפייני אדם בהליכים פליליים כדוגמת מין, לאום ומעמד אזרחות בישראל, לצרכים סטטיסטיים לשם מעקב ובקרה אחרי ביצוע החלטת הממשלה. הבחינה תיערך בהתייעצות עם ייעוץ וחקיקה, יחידות האכיפה ויחידות משרד המשפטים כאמור, ובהתאם לחוות הדעת שתגובש - לפעול להרחבת הממשקים הממוחשבים להעברת המידע.

ז.    משרד החינוך
משרד החינוך יפעל במסגרת המשאבים המוקצים בהחלטה זו לביצוע הפעולות הבאות:
1.    יפעיל תכנית חמש שנתית להשגת המטרות הבאות:   
א.    קידום אקלים חינוכי מיטבי והגברת תחושת שייכות של התלמידים ברמה הכיתתית והבית ספרית.
ב.    העלאת תחושת המסוגלות של צוותי חינוך להתמודד עם מצבים של אלימות במוסדות החינוך.
ג.    צמצום הנשירה הגלויה והסמויה ממערכת החינוך.
ד.    העלאת תחושת המוגנות של תלמידים וצמצום מעורבות באירועי אלימות של תלמידים.
2.    לשם השגת המטרות כאמור בסעיף (1) כיווני הפעולה המרכזיים:
א.    שיתוף פעולה בין גורמי החינוך במוסדות החינוך לבין הגורמים הרלוונטיים בזירה היישובית.
ב.    איתור וטיפול בתלמידים הזקוקים לתכנית התערבות, תוך שיתוף פעולה, סינכרון ומיצוי המשאבים של כלל הגורמים המטפלים בתלמיד, לרבות של הרשות המקומית, משרד הרווחה, הרשות לביטחון קהילתי ועוד.
ג.    מיקוד באזורים שבהם שיעור התיקים הנפתחים לבני נוער גבוה וזוהו באמצעות תיאום עם גורמי האכיפה והטיפול במסגרת הצוות הייעודי שהוקם לנוער בהחלטה 852.
3.    הפעולות שיבוצעו:
א.    הפעלת תכנית לקידום אקלים חינוכי מיטבי וצמצום אלימות בבתי ספר במיקוד אקלים. 
ב.    פיתוח כלי לאיתור וניטור תלמידים בסיכון גבוה לנשירה על בסיס משתנים מנבאים. 
ג.    אופן הטיפול בבני נוער המעורבים באירועי אלימות או הופנו על ידי שירות המבחן:
1.    איתור התלמידים במגוון אמצעים תוך שיתוף פעולה עם המשטרה וגורמים מקצועיים במערכת החינוך היישובית ובבית הספר.
2.    ליווי חינוכי טיפולי לתלמידים שאותרו בסיכון (על מנת להבטיח נוכחות של מבוגר משמעותי וזמינות שלו עבור התלמיד בהתאם לצורך, מעקב שוטף אחר נוכחות בבית הספר, יצירת קשר עם גורמים מטפלים בקהילה ומיצוי המענים הקיימים. 
3.    בכפוף לקבלת המשאבים המתאימים, הרחבת המענים למתן טיפולים פרטניים בהתנהגויות סיכוניות, לרבות על ידי גורמי טיפול ברשות המקומית. 
4.    הפעלת תכנית חינוכית למניעת אלימות במשפחה במסגרת "כישורי חיים"– הכשרת יועצות חינוכיות וצוותי חינוך להפעלת תכנית "חברות וזוגיות ללא אלימות" בכיתות י"א בבתי ספר מודרכים. 
5.    הקמת מרכזי מיטיב"ה בשירותים הפסיכולוגיים חינוכיים לטיפול בתלמידים עם בעיות התנהגות לרבות הרחבת מענים טיפוליים.
ד.    אופן הטיפול בנוער בסיכון גבוה למעורבות באירועי אלימות:
1.    איתור תלמידים המעורבים באירועי אלימות וסיכון באמצעות צוותי החינוך ובליווי אנשי המקצוע של שפ"י.
2.    מעקב נוכחות יומי אחרי התלמידים.
3.    הפעלת תכנית "פותחים עתיד" – ליווי אישי לתלמידים, על ידי מבוגר משמעותי באמצעות ארבעה מעגלי התערבות: אישי, חברתי, רגשי, משפחתי. חיבור למסגרות מעורבות חברתית, נתינה לחברה והעצמה.
4.    הקמת "מרחב למידה אחר" בבתי ספר במטרה להכיל ולהקנות אסטרטגיות למידה ולצמצם פערים לימודיים והחזרת תלמידים שישתתפו בתכנית למסלול לימודים נורמטיבי כלומדים עצמאיים.
4.    שותפות בין-משרדית
להנחות את גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד החינוך לקחת חלק פעיל בוועדות המחוזיות שירוכזו על ידי נציגי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, להשתתף בדיווחים, בתהליכי הבקרה ובהסרת החסמים, בהתאם למתווה העבודה שיגובש. 

ח.    משרד הכלכלה והתעשייה 
עידוד תעסוקת גברים ערביים צעירים שהם נעדרי מסגרת השכלה, תעסוקה או הכשרה קבועה 
לפעול, במסגרת המשאבים המוקצים בהחלטה זו, לצמצום חוסר המעש בקרב גברים צעירים ערביים בני 25-17, העונים על ההגדרות הבאות במצטבר: לא סיימו 12 שנות לימוד, לא נמצאים במסגרת תעסוקה, הכשרה מקצועית או לימודים ואינם מחפשים עבודה. להציע עבורם דרכים למסלול חיים נורמטיבי, תוך סיוע להתמודדות עם החסמים הייחודיים והצרכים הספציפיים של אוכלוסייה זו להשתלבות בתעסוקה, ובתוך כך: 
זרוע העבודה
1.    לאתר באופן אקטיבי ולבצע יישוג (Reaching Out) לקהל היעד לתכניות ולמענים שבסעיפים 3-2 להלן. זאת לרבות באמצעות איתור יזום על ידי בעלי תפקיד שהוכשרו לכך במרכזי היישובים, תוך שיתוף פעולה עם גורמים נוספים כגון: משרד החינוך, ביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, מובילי דעה בקהילה וכד', לשם יצירת קשר פיזי עם הצעירים. למען הסר ספק, גורמי האיתור יהיו מתואמים עם גורמי השטח הפועלים מטעם הרשות לפיתוח כלכלי ורשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי, למניעת כפל מימון. 
2.    להפעיל תכנית "שנת מעבר" למשך 12-6 חודשים שתהווה תכנית הוליסטית ואינטנסיבית לקידום תעסוקתי של הגברים הצעירים וכוללת רכיבים כגון ליווי אישי וקבוצתי, הכשרות מקצועיות, עברית ומגוון כישורים נדרשים נוספים לשוק העבודה. 
3.    לבצע הכשרות ייעודיות לצעירים נעדרי מסגרת השכלה, תעסוקה או הכשרה קבועה, המאפשרות השמה בתעסוקה ולתמוך אותן באמצעים משלימים כגון עברית תעסוקתית, אנגלית ואוריינות דיגיטלית. 
4.    לפתח מדדים ויעדים לבחינת אפקטיביות ההתערבות ולהטמיעם בדרכי העבודה החל משנת 2023.
5.    לבצע מחקר איכותני בנוגע לנסיבות הגורמות לצעירים להישאר מחוץ למעגל העבודה, ההכשרה או ההשכלה ולבחון עימם אילו פעולות או דרכים  אשר יעודדו השתלבות באחד מהנ"ל.
6.    להנחות את גורמי המקצוע בשטח מטעם זרוע העבודה לקחת חלק פעיל בוועדות היישוביות שירוכזו על ידי נציגי הרשות לביטחון קהילתי, בהתאם למתווה העבודה שיגובש. 
היקף המוטבים לפעילויות בסעיפים 3-1 לעיל, יפורט בנספח הפעולות שיוגש לממשלה בתוך 30 יום כאמור בסעיף 7 לעיל.
שירות התעסוקה
לרשום את הודעת שירות התעסוקה כי יפעל להגביר את מתן המענים הניתנים על ידי שירות התעסוקה לאוכלוסיית היעד במיגוון התכניות והאמצעים העומדים לרשותו. 
חומרי נפץ וזיקוקים
1.    להטיל על שרת הכלכלה והתעשייה להביא לממשלה הכרזה על זיקוקים מסוג 2 כחומר נפץ מאושר לפי חוק חומרי נפץ, תשי"ד-1954 על מנת לאפשר הקשחת הרגולציה על זיקוקין ואת האכיפה הפלילית באמצעות משטרת ישראל. 
2.    להטיל על משרדי הכלכלה והתעשייה והמשרד לביטחון הפנים להקים צוות משותף בהשתתפות נציגי שני המשרדים, לרבות זרוע העבודה, משטרת ישראל, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, מינהל המכס ברשות המיסים, משרד הפנים והרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן בסעיף זה: "הצוות"); הצוות יבחן את האכיפה, ההיבטים הראייתיים הנדרשים לגיבוש מדיניות העמדה לדין, הפיקוח וההסדרה על נושא זיקוקי הדינור וחומרי הנפץ מקטגוריות 2 עד 4, לרבות עמידה בתבחיני רישוי נשק, הגבלות על שימוש וכמויות, אחריות משתמשים, מדיניות יבוא, גורמי נותני הסכמה להפעלה, תיאום בין גורמים, הכשרה של בעלי תפקידים מהגופים השונים העוסקים על הסדרת התחום, תיאום בין הגופים השונים העוסקים בתחום, יצירת הממשקים בין הגופים לרבות ממשקים ממוחשבים שיסייעו לטיוב הפיקוח והאכיפה ותקני כוח האדם הנדרשים; הצוות יגיש את מסקנותיו למנהלים הכלליים של משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד לביטחון הפנים בתוך 60 ימים. 
3.    לאחר ההכרזה על זיקוקים בקטגוריה 2 כחומר נפץ מאושר ועד הגשת מסקנות הצוות ויישום החלטותיו, בנוגע לזיקוקים וחומרי הנפץ בקטגוריה 4-2 תגביר משטרת ישראל את האכיפה בהיבטי עבריינות על הזיקוקים וחומרי הנפץ בקטגוריה 4-2 בהתאם למשאביה ולמדיניות אכיפה והעמדה לדין שיגובשו. משרד הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה תמשיך להיות אחראית על נושאי הסדרת העיסוק והאחסנה בהתאם למשאביה. 
ט.    מערכה לאומית למול האמל"ח הבלתי חוקי בחברה הערבית בישראל
במטרה לצמצם תופעת האמל"ח הבלתי חוקי בחברה הערבית בישראל:
1.    להנחות את המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, משרד הביטחון, צה"ל, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, משרד האוצר, רשות המיסים/המכס, המטה לביטחון לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה ויתר משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים, לפעול באופן מערכתי ומתואם על מנת לצמצם את תופעת האמל"ח הבלתי חוקי בחברה הערבית.
2.    המלצות מפורטות בעניין חיזוק המענה בגבולות, חיזוק יכולות איסופיות, חיזוק המענה המבצעי, חיזוק שיתוף הפעולה הבין-ארגוני בנושאים המודיעיני-מבצעי-סיכולי, יגובשו בתוך 30 יום ויובאו על ידי המטה לביטחון לאומי לראש הממשלה. 
3.    להנחות את משטרת ישראל וצה"ל לגבש, בתוך 60 יום, תכנית עבודה ליישום נהלי בידוק משופרים לשם איתור ניסיונות להברחת אמל"ח בלתי חוקי או חלקי אמל"ח בלתי חוקי (על בסיס הנהלים החדשים שגובשו בעניין זה ברשות המעברים היבשתיים שבמשרד הביטחון) גם במעברי עוטף ירושלים, הנמצאים באחריות משטרת ישראל, וכן במעברים היבשתיים, הנמצאים באחריות צה"ל.
4.    איירסופט – 
א.    להנחות את המשרד לביטחון הפנים לקדם, בתוך 3 חודשים, בתיאום עם משרד המשפטים ומשרד הכלכלה והתעשייה, את שינוי הדינים החלים על כלי האיירסופט כך שיחולו עליהם ההגבלות והדינים שחלים בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949, הקובע תנאים ליבוא, מכירה והחזקה ופיקוח אפקטיבי, כך שהאחריות על תחום האיירוספוט תעבור למשרד לביטחון הפנים לאחר השלמת ההסדרה האמורה. עד להשלמת הסדרה זו, יפעל משרד הכלכלה והתעשייה לעצירה זמנית  של יבוא האיירסופט וחלקיו לישראל. 
ב.    נוסף על כך, עד להשלמת ההסדרה האמורה, משטרת ישראל תסייע למפקחי משרד הכלכלה והתעשייה בביצוע פעולות האכיפה השוטפות והמשרד לביטחון הפנים יסייע בביצוע השמדות של כלי איירסופט שעברו הסבה מצעצוע מסוכן לכלי נשק.
ג.    להנחות את המשרד לביטחון הפנים לבחון, בתוך 30 יום, את כלל הכלים וחלקיהם הניתנים להסבה שיכולים להמית וחלקיהם. בהתאם לבחינה ובמידת הצורך, יפעל המשרד בהקדם לקידום תיקוני החקיקה הדרושים כך שיחולו עליהם ההגבלות והדינים שחלים בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949, הקובע תנאים לייבוא, מכירה והחזקה ופיקוח אפקטיבי. תינתן עדיפות להסדרת סוגיית האיירסופט על פני שאר הכלים שניתנים להסבה. 
5.    להטיל על צה"ל להאיץ את יישומה המלא של תכניתו הרב שנתית לחיזוק האבטחה  במחנות צה"ל ובמתקני אחזקת האמל"ח והשמירה על כלי הנשק המוחזקים ע"י חיילי צה"ל, וחיזוק הפיקוח על גריטה ושימוש באמל"ח ותחמושת לצורך צמצום גניבות האמל"ח והתחמושת ממחנות, מתקנים וחיילי צה"ל. בעניין זה, צה"ל יגבש בתוך 30 יום תכנית להאצה וקיצור לוחות זמנים להשלמת יישומה של תכנית זו.
6.    להטיל על משרד המשפטים, בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל וכלל הגורמים הרלוונטיים, לבחון במהירות האפשרית את הצורך בתיקוני חקיקה נדרשים לטיוב האכיפה והפיענוח בנוגע לפשיעה החמורה בחברה הערבית, על סוגיה השונים (תיקוני החקיקה האמורים מפורטים בחלק הנוגע למשרד המשפטים בסעיף ב(15) להחלטה זו). 

11.    מנגנוני הניהול, מעקב ובקרה של התכנית
א.    תחום האכיפה
תיאום בין גורמי האכיפה והייעוץ המשפטי לממשלה
1.    לרשום את הודעת משרד המשפטים, וכפי שהובאה בהחלטת ממשלה מס' 852, כי הוקם במשרד המשפטים מנגנון לתיאום קבוע ("צוות התיאום") בין כלל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי). צוות התיאום ימשיך בפעילותו המקדמת הסתכלות ייעודית על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית ויהווה גורם מקצועי להיוועצות, מיפוי וקידום מהלכים בתחום צמצום הפשיעה ומניעתה, ויפעל לקידום הידע והסנכרון בין הגורמים השונים. בנוסף, הממונה על טיפול בפשיעה בחברה הערבית (משפט פלילי) תיקח חלק בדיוני הוועדה הבין-משרדית שתוקם על ידי צוות היישום במשרד ראש הממשלה, כאמור בסעיף 11 – לשם גיבוש ראיית רוחב לפיתוח מענים לטיפול בפשיעה לרבות בתחום המניעה. 
2.    להנחות את הוועדה המתמדת וצוות העל, להתייחס בעבודתם, המתבצעת בהתאם להחלטת הממשלה 4618, גם למאבק בפשיעה חמורה ופשיעה מאורגנת ותוצריהן בחברה הערבית ולכלי אכיפה מנהליים וכלכליים העומדים לרשות המדינה לצורך זה. 
3.    כחלק מהדיווח שעל צוות-העל להעביר לממשלה, מדי שישה חודשים, על פי החלטת הממשלה מספר 4618, ידווח צוות-העל גם על היבטים בעבודתו הנוגעים לטיפול בפשיעה החמורה והמאורגנת ובתוצריהן בחברה הערבית. 
תיאום חוצה משרדים – משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים
1.    יוקם צוות משותף למשרד לביטחון הפנים ולמשרד המשפטים ליישום ובקרה אחר החלטת ממשלה זו בהיבטים של פעילותם המשותפת של המשרדים (להלן: "צוות המעקב והבקרה"). 
2.    הצוות יעסוק בקביעת יעדי הצלחה משותפים לפעילות האכיפה המתואמת בין המשרדים בהחלטת הממשלה, יערוך מעקב ובקרה אחר יעדים אלו והמדדים להשגתם, לרבות הקצאת משאבים והסטת משאבים על פי הצורך.
3.    המנכ"לים יקבעו את סדרי עבודתם, בשיתוף עם צוות התיאום במשרד המשפטים.
4.    הצוות יתכנס מדי רבעון וידווח באופן חצי שנתי על התקדמות תהליך היישום של החלטת הממשלה בפעילות האכיפה המתואמת בין המשרדים, עמידה ביעדים שנקבעו, חסמים מרכזיים וידווח על פעילותו השוטפת לצוות היישום במשרד ראש הממשלה ולראש הממשלה.
ב.    כלל התכנית והמעטפת האזרחית והתחומים                       החברתיים-רווחתיים-קהילתיים
1.    התכנית לטיפול בפשיעה והאלימות תלווה על ידי ועדה מלווה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים והממונה על התקציבים במשרד האוצר. לדיונים יוזמנו באופן קבוע ראש ועד ראשי הרשויות הערביות וסגן השר במשרד לביטחון הפנים (להלן "ועדה מלווה"). הועדה תקבל דיווחים מצוות היישום, (כמפורט להלן) על התקדמות היישום, העמידה ביעדים וצרכים נוספים שעולים במהלך היישום. הוועדה תקיים דיון מסכם בנושאים אלו בסוף כל שנת עבודה של התכנית. 
2.    מנכ"ל משרד ראש הממשלה ימנה במשרדו צוות יישום לניהול ומעקב אחר מימוש כלל התכנית הממשלתית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית (להלן בסעיף זה "הצוות"). 
לצוות יהיו התפקידים הבאים:
א.    לעקוב אחר יישום התכניות והפעולות שהוטלו על כלל משרדי הממשלה במסגרת התכנית, ובכלל זה מימוש מתווי העבודה, היקף מימוש התקציבים, יישום הפעולות ומידת העמידה ביעדים שהוצבו. 
ב.    לקבל את הדיווחים מהמשרד לביטחון הפנים באשר לפעילויות המתבצעות ביישובים וכן דיווח מכל גורם מתכלל המפעיל תכניות, שירותים או מענים.
ג.    לפתח תורת עבודה, מנגנוני עבודה, כלים לעבודה מבוססת נתונים, כלים לביצוע תכנון ובקרה ולהנחילם למשרדי הממשלה השותפים למימוש התכנית. כלים לעבודה ביישובים ובמחוזות יפותחו בהובלת הרשות לביטחון קהילתי ובשיתוף הצוות.
ד.    לבצע התאמות נדרשות בתכניות העבודה של המשרדים בהתאם לניסיון שנצבר בהפעלת התכניות, היקף וקצב מימוש התקציבים וסוגיות ותובנות העולות מהפעלת התכנית בשטח. 
ה.    בתום כל שנת פעילות, לבצע הערכת מצב על מידת העמידה ביעדים שאושרו בתכניות העבודה השנתיות. ככל שיימצא כי קיים צורך בהסטת תקציב תוספתי בין תחומי הפעילות של החלטה זו בהתאם להתקדמות הביצוע, זמינות ביצוע ושיקולים מקצועיים נוספים, ימליץ הצוות – בהיוועצות עם מנכ"לי המשרדים הנוגעים בדבר – לגורמים המוסמכים בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לבצע הסטות תקציב בין תחומי הפעילות בתיאום עם אגף התקציבים.
ו.    לסייע בתיאום בין משרדי הממשלה לביצוע כלל הפעולות המפורטות בתכנית הדורשות שיתוף פעולה בין-משרדי.
ז.    לכנס ועדה בין-משרדית שתורכב מנציגים בכירים ממשרדי הפנים, ביטחון הפנים, החינוך, הרווחה, הבריאות, המשפטים, הכלכלה והתעשייה, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית, אגף תקציבים במשרד האוצר, המטה לביטחון לאומי. לדיונים יוזמנו באופן קבוע נציגי ועד ראשי הרשויות הערביות. הוועדה הבין-משרדית תקבל מידע שוטף על התנהלות התכנית ותעסוק בסוגיות רוחב משותפות לשיפור ניהול התכנית, יצירת שיתופי פעולה בין-משרדיים, קידום נושאים המשותפים ליותר ממשרד אחד, הסרת חסמים ביישום ואישור מתווי עבודה שיגובשו. הוועדה תדון במידת הצורך בממשקים עם תכניות ממשלתיות אחרות שנוגעות לחברה הערבית.
ח.    לקיים היוועצות שוטפת עם מומחים ואנשי אקדמיה מהחברה הערבית, נציגי החברה הערבית ובכללם ועד ראשי הרשויות הערביות וארגוני חברה אזרחית ולבצע שיתוף ציבור בנוגע להתקדמות התכנית ולצרכים נוספים שעולים מהשטח ויש לתת עבורם מענה. 
ט.    לפרסם מדי שנה נתונים על אודות מצב הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.
י.    לדווח אחת לשנה ליו"ר צוות המשימה.
יא.    לדווח אחת לרבעון לראש הממשלה על התקדמות יישום התכנית ולהביא לפניו חסמים לטיפול או מחלוקות להכרעה. 
3.    המשרד לביטחון הפנים יפעל באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי להוביל את שיתוף הפעולה והסנכרון בין הגורמים הממשלתיים הפועלים ברשויות המקומיות הערביות להפחתת אלימות ביישובים. הרשות הלאומית לביטחון קהילתי תעשה זאת באמצעות הפעולות הבאות:
א.    ברמה המקומית: לפעול במטרה שהמנהל היישובי מטעם הרשות לביטחון קהילתי יתכלל את הגורמים המקומיים לטיפול באלימות ברשות המקומית.  
ב.    ברמה המחוזית: 
מנהלי המחוזות של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי יובילו וירכזו פורום מחוזי שתכליתו מעקב, בקרה והסרת חסמים בהתאם לצורכי היישובים. הפורום יכלול נציגים מחוזיים מטעם: משטרת ישראל, פרקליטות, משרדי הפנים, החינוך, הרווחה וגורמים נוספים בהתאם לצורך, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ידווח אחת לחציון לראש צוות היישום בדבר הפעילות הבין-משרדית המחוזית, הסוגיות שהועלו וטופלו, פערים המחייבים מעורבות לאומית וסוגיות שקודמו בהצלחה.
ג.    ברמה הארצית: המשרד לביטחון הפנים יהיה אמון על בחינת יישום המודל ביישובים ויפעל לכינוס אחת לרבעון צוות יישום אשר נציגיו יכללו ראש הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, נציגי מטה היישום במשרד ראש הממשלה, וכן עם הגורמים הנוגעים בדבר לצורך מעקב שוטף והסרת חסמים הנוגעים להבנייה ויישום כלים לחיזוק התשתיות הקהילתיות.
ג.    המערכה הלאומית למול האמל"ח הבלתי חוקי בחברה הערבית בישראל
המטה לביטחון לאומי יקיים מעקב עיתי לבחינת סטטוס ההחלטות בסעיף זה וידווח לשר לביטחון הפנים ולראש הממשלה אחת לרבעון.

12.    אמצעים לתכנית 
יישום החלטת ממשלה זו, ובכלל כך, התכנית והקצאת המקורות המפורטים בהחלטה זו, מותנים באישור תקציבי המדינה לשנים 2021 ו-2022, בהתאם להצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021,      התשפ"א-2021, ולהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022,            התשפ"א-2021. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985:
א.    משטרת ישראל תקצה מתקציב השכר סכום של 1,500 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ב.    הרשות הלאומית לביטחון קהילתי תקצה מתקציב הקניות שלה סכום של 50 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ג.    משרד המשפטים יקצה מתקציב הקניות שלו סכום של 110 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ד.    רשות המיסים תקצה מתקציב הקניות שלה סכום של 50 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ה.    משרד הרווחה והביטחון החברתי והרשות לשיקום האסיר יקצו מתקציבי הקניות שלהם סכום של 41.5 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ו.    משרד הפנים יקצה מתקציב הקניות שלו סכום של 36 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ז.    משרד החינוך יקצה מתקציב הקניות שלו סכום של 62.5 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ח.    זרוע העבודה תקצה מתקציב הקניות שלה סכום של 100 מלש"ח לשנים 2026-2022;
ט.    ומשרד האוצר יקצה סכום של 450 מלש"ח לשנים 2022-2026.
כל אחד מהמשרדים ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור.

נספח תקציבי – פירוט המשאבים המוקצים לתוכנית בשנים 2022-2026

1.    פריסת התקציב תיעשה בחלוקה שווה על פני השנים או בהסטה בכפוף לשיקולי תקציב ובתיאום בין המשרד המבצע לבין משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים באוצר.
2.    הסטה בין סעיפי התוכנית תיעשה בתיאום בין משרד ראש הממשלה לאגף התקציבים באוצר.
3.    נספח פעולות – יוגש לממשלה בתוך 30 יום, כאמור בסעיף 7 להחלטה.